ע"פ 5105/10 מחמד סלימאן אבו ג'ודה נ. מדינת ישראל

השופט א' א' לוי:

האירוע שיתואר להלן מקורו בסכסוך בין משפחות בישוב ערוער. בתאריך 27.10.05, בשעת בוקר, הגיע אמין אבו ג'ועיד (להלן: המתלונן) לשוק בבאר-שבע, וזמן מה לאחר מכן הגיעו לשם המערערים מלווים באחמד חליל ג'ודה (להלן: ג'ודה). שלושת האחרונים הגיעו לשוק במטרה לפגוע במתלונן, וכאשר הבחינו בו אחזו בו המערערים, ואז ניגש אליו ג'ודה ועם סכין שהחזיק בידו הוא דקר אותו בירכו ארבע פעמים. לאחר זאת נמלטו התוקפים מהמקום, בעוד שהמתלונן הובהל לבית חולים שם נותח ואושפז.

המערערים הודו בעובדות שיוחסו להם, ובעקבות כך הרשיעם בית המשפט המחוזי בעבירה של סיוע לחבלה בכוונה מחמירה, לפי סעיף 329(א)(1) בשילוב עם סעיף 31 לחוק העונשין. בהמשך, הם נדונו לתשעה חודשי מאסר, שנים עשר חודשים מאסר על-תנאי, וכל אחד מהם חויב לפצות את המתלונן בסכום של 10,000 ש"ח. להשלמת התמונה נוסיף, כי אחמד ג'ודה נדון לארבע שנות מאסר, ובעקבות ערעור שהגיש לבית משפט זה הועמד העונש על 40 חודשים. כמו כן, הוא חויב לפצות את המתלונן בסכום של 20,000 ש"ח (ע"פ 4826/08).

המערערים משיגים בפנינו על חומרת העונש. נטען כי מדובר באנשים צעירים, נעדרי עבר פלילי, שכתב האישום בעניינם הוגש בשיהוי ניכר, ועד אשר נגזר עונשם חלפו כחמש שנים מיום ביצוע העבירה. כמו כן הופנינו להמלצותיו של שרות המבחן בתסקירים שהגיש לבית המשפט המחוזי ואלה שהונחו בפנינו. לאור כל אלה סבורים המערערים כי הנזק שבכליאתם עולה לאין שיעור על התועלת הכרוכה בה, ועל כן הם מבקשים כי נקצר את תקופת המאסר כדי שיוכלו לשאת בה בדרך של עבודות שירות.

אין בידינו להיעתר לערעור. הגעתם של המערערים לשוק בבאר-שבע ביום האירוע לא היתה מקרית, אלא " במטרה לפגוע במתלונן " (בלשון סעיף 3 לעובדותיו של כתב האישום). יתרה מכך, נוכחותם בזירה לא היתה פסיבית, שהרי הם אחזו במתלונן תוך שהם מתגברים על התנגדותו שעה ששותפם דקר אותו עם סכין. זו הפגנה של אלימות חמורה אשר היתה עלולה להסתיים אף בתוצאה קטלנית, ועל כן בנסיבות רגילות היו ראויים המערערים לעונש קשה פי כמה מזה שהושת עליהם. משבית המשפט המחוזי לא נהג כך והסתפק בענישה מתונה, לא ראינו מקום להוסיף ולהקל על המערערים.

הערעור נדחה.

המערערים יתייצבו לשאת בעונשם, במזכירות בית המשפט המחוזי בבאר שבע, ביום י"ט בטבת התשע"א (26.12.2010), עד לשעה 10:00.