ע"פ 511/21 פלוני נ. מדינת ישראל

1.

כלל גדול הוא שנאשם וציבור כאחד זכאים לכך שנימוקי פסק הדין – זה של הערכאה הדיונית וזה של ערכאת הערעור, בין אם הוא מרשיע את הנאשם ובין אם הוא מזכה אותו – יפורטו באופן ממצה ומדויק, ללא הסתרת פרטים (ראו: רות גביזון, "בית המשפט וחובת ההנמקה" משפטים ב 89 (תש"ל)). בקשת הפרקליטות לעריכת שינויים בהנמקה האותנטית שניתנה לפסק הדין אשר יצא מלפנינו היום בתיק זה – נדחית אפוא בזאת.

2.

מטרת הבקשה הנ"ל היא הגנה על שלומם ועל פרטיותם של כמה מהמעורבים בפרשה החמורה נושא פסק דיננו. מטרה זו הינה לגיטימית כבסיס לאיסור פרסום של חלקים מסויימים מפסק הדין (ראו והשוו: ע"פ 5877/99 יאנוס נ' מדינת ישראל , פ"ד נט(2) 97 (2004) (להלן: עניין יאנוס )), אולם אין בה כדי להצדיק עשיית שינויים בהנמקה האותנטית שניתנה – זאת, מאחר שפסק דיננו צריך להיות חשוף לבדיקה ולביקורת ציבורית כמות שהוא; וככל שפסק דין זה יידרש בהליך כזה או אחר שיבוא אחריו, נימוקיו האותנטיים הם אלה שצריכים להגדיר את תוכנו ואת מהותו לכל דבר ועניין.

3.

אשר על כן, הכלי שבו ראוי ונכון להשתמש כדי להגן על המעורבים בפרשה הוא איסור פרסום מלא או חלקי, כמוסבר בעניין יאנוס .

4.

כדי לבחון אמצעי זה כיאות, אנו מורים בזאת לפרקליטות להגיש לנו טיוטת פסק הדין שבו יימחקו חלקים שלטענתה צריכים להיות אסורים בפרסום. טיוטה כאמור תוגש לנו וישירות למערער לא יאוחר מיום 1.3.2022. המערער יוכל להגיש את תגובתו להצעת העריכה של הפרקליטות לא יאוחר מיום 7.3.2022.

5.

לאחר קבלת הטיוטה והתגובה כאמור, יוחלט על איסור הפרסום. מובהר בזאת, כי ככל שנחליט לפרסם פסק דין שכולל מחיקות ועריכה, הגרסה הרשמית והמחייבת של פסק הדין תהא נוסחו המלא, כפי שניתן ונחתם על ידינו היום, 22.2.2022, ללא מחיקות וללא עריכה, שביחס אליו יינתן צו איסור פרסום כמידת הצורך.

6.

פסק הדין שניתן על ידינו היום יהא אסור בפרסום עד למתן החלטה אחרת. שמו של המערער יהא חסוי וישונה לפלוני גם בנוסחו הרשמי של פסק הדין.