פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 512/09 עלא בדיר נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה את הערעור על חומרת העונש שנגזר על המערער, שהורשע בדרישת נכס באיומים ובהתחזות כעובד ציבור, במסגרת שדידה של קרוב משפחתו. בית המשפט קבע כי העבירה חמורה והעונש של 18 חודשי מאסר מתון, ולא שינה ממנו. עם זאת נדחה מועד תחילת ביצוע המאסר מטעמי בריאות.

העובדות

למערער נודע כי קרוב משפחתו מחזיק בביתו סכום כסף ניכר, ובעקבות כך קשר עם אחרים לשדוד אותו. שותפיו הציגו עצמם כשוטרים, נטלו תיק ובו 21,300 דולר וכבלו את ידי המתלונן. המערער הודה בעובדות והורשע לפי הסדר טיעון.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש הצדקה להתערב בחומרת העונש שנגזר על המערער בעבירות דרישת נכס באיומים והתחזות כעובד ציבור?

הלכות

  1. 1

    חומרת ההתנהגות של המערער, שגמר אומר ליטול רכוש מקרוב משפחתו שלא כדין, מצדיקה ענישה משמעותית ואין עילה להתערבות בעונש שנגזר.

    ״המערער גמר אומר ליטול מקרוב משפחתו רכוש שלא כדין, ולצורך זה הסתייע במעורבים״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    העונש שנגזר היה מתון ביותר, ואף אין בו מענה הולם למטרת ההרתעה שבענישה.

    ״אדרבא, נראה בעינינו העונש שהושת עליו מתון ביותר, ואפשר אף שאין בו מענה הולם למטרת ההרתעה״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • דרישת נכס באיומים
  • התחזות כעובד ציבור
  • מאסר על-תנאי
  • הרתעה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים

ע"פ

512/09

בפני:

כבוד השופט א' א' לוי

כבוד השופט ח' מלצר

כבוד השופט י' עמית

המערער:

עלא בדיר

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערעור על גזר דינו של בית המשפט

המחוזי בתל-אביב-יפו, מיום 21.12.08, בת.פ. 40058/08, שניתן על ידי סגן הנשיא ע'

קפלן-הגלר

תאריך הישיבה:

ט' בכסלו התש"ע

(26.11.09)

בשם המערער:

עו"ד ג'לג'ולי איהב

בשם המשיבה:

עו"ד מיטל בוכמן-שינדל

פסק-דין

השופט א' א' לוי:

למערער נודע כי קרוב משפחתו, יוסף בדיר (להלן: המתלונן), מחזיק בביתו סכום כסף ניכר. בעקבות כך קשר המערער עם ארבעה אחרים לשדוד את המתלונן, ואת זממם ביצעו בני החבורה ביום 31.1.08, בחצות. בעוד המערער נותר להמתין מחוץ לבית עקב היכרותו עם הקורבן, הציגו שותפיו את עצמם בפני המתלונן כשוטרים שבאו לערוך חיפוש. במהלך אותו "חיפוש" הם נטלו ממנו תיק אותו החזיק בכספת ושהכיל 21,300 דולר, ולאחר זאת כבלו את ידיו באזיקים ועזבו את המקום.

המערער הודה בעובדות האמורות, ובעקבות כך הורשע בעבירות של דרישת נכס באיומים והתחזות כעובד ציבור. בגדרו של הסכם טיעון אותו גיבשו הצדדים, עתרה המשיבה לגזור למערער 26 חודשי מאסר, מאסר על-תנאי וכן לחייבו לשלם פיצוי. בסופו של יום דן בית המשפט המחוזי את המערער ל-18 חודשי מאסר, שנתיים מאסר על-תנאי, והוא חויב לפצות את המתלונן בסכום של 5000 ש"ח.

הערעור מופנה כנגד העונש, אולם גם לאחר שעיינו בנימוקי הערעור שבכתב והאזנו לטיעון על-פה, לא מצאנו כי הוכחה בפנינו עילה לשנות מגזר הדין. המערער גמר אומר ליטול מקרוב משפחתו רכוש שלא כדין, ולצורך זה הסתייע במעורבים האחרים בפרשה. זו התנהגות אשר חומרתה מופלגת, וגם לאחר ששמנו לנגד עינינו את נסיבותיו הלא פשוטות של המערער, לא סברנו כי בית המשפט המחוזי החמיר עמו. אדרבא, נראה בעינינו העונש שהושת עליו מתון ביותר, ואפשר אף שאין בו מענה הולם למטרת ההרתעה שבענישה. מדעתנו לא שינינו גם נוכח העונשים שהושתו על המעורבים האחרים בפרשה.

נוכח מצב הבריאות של המערער, יידחה ביצוע המאסר ליום י"ז בשבט התש"ע (1.2.2010). באותו מועד יתייצב המערער עד לשעה 10:00 במזכירות בית המשפט המחוזי בתל-אביב.

ניתן היום, י"ב בכסלו התש"ע (29.11.09).

ש ו פ ט

ש ו פ ט

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1חומרת ההתנהגות של המערער, שגמר אומר ליטול רכוש מקרוב משפחתו שלא כדין, מצדיקה ענישה משמעותית ואין עילה להתערבות בעונש שנגזר.
  2. 2העונש שנגזר היה מתון ביותר, ואף אין בו מענה הולם למטרת ההרתעה שבענישה.