ע"פ 512/17 ברכה אביגדור נ. יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ולבניה תל אביב

1.לפניי בקשה לעיכוב מימוש צו הריסה שהוצא לדוכן בשוק הכרמל בתל אביב. אומר בקצרה כי הצו הוצא לפני כשנה וחצי; כי לפני כשנה הצדדים הגיעו להסכמה בבית המשפט לעניינים מקומיים לדחות את ביצועו בשישה חודשים; וכי בהמשך הסכימו שוב על דחיית ביצועו בשישה חודשים נוספים. לטענת המשיב, הסיבות שעמדו בבסיס הסכמת הצדדים היו שתיים: האחת – תב"ע חדשה שעתידה להיכנס לתוקף ולשנות את המציאות התכנונית באזור השוק; והשניה – העובדה שהדוכן המדובר לא נבנה על שטח ציבורי.

כעת, משחלפו שישה חודשים נוספים, הגישה המבקשת בקשה נוספת לדחיית מועד מימוש הצו, אולם זו הפעם המשיב מתנגד בתוקף. לטענתו, שתי הסיבות שעמדו בבסיס הסכמתה לדחיית מימוש הצו כבר אינן רלוונטיות: התב"ע החדשה לא תחול על הדוכן, משום שהמבקשת לא חתמה על מתווה התכנית כפי שנדרש מבעלי העסק במקום; ואילו הדוכן (שבתחילה שימש כדוכן למכירת בגדים) התרחב, וכעת הוא משמש גם לממכר מזון, מהווה מפגע תברואתי, וכן מפגע בטיחותי בשל הימצאות עמוד חשמל בתוך הדוכן.

2.בית המשפט לעניינים מקומיים (כב' השופט ע' מסארווה) דחה את הבקשה, בקבעו כי קבלת הבקשה תרוקן את הצו מתוכן ותהפוך אותו למעין "צו רדום", שביצועו יוקפא עד שתיכנס לתוקף התב"ע החדשה. נקבע כי בהעדר שינוי נסיבות או התקדמות כלשהי המצדיקה התליית הצו, אין מקום להיעתר לבקשה. בית המשפט הוסיף כי טענות המשיב בנוגע לפעילות המתבצעת בדוכן אך מחזקות את החלטתו, שכן הן מלמדות על התעצמות הפגיעה בשלטון החוק, בציבור ובסביבה הקרובה של הדוכן. בית המשפט המחוזי (כב' השופט א' הימן) אימץ את נימוקי בית המשפט לעניינים מקומיים ודחה אף הוא את בקשת המבקשת לעיכוב ביצוע צו ההריסה.

2.לאחר שעיינתי בהחלטותיו של בית המשפט לעניינים מקומיים, בהחלטתו של בית המשפט המחוזי הדוחה את בקשת המבקשת לעכב את מימוש צו ההריסה, בבקשה על נספחיה, בתגובת המשיב ובתשובת המבקשת, מצאתי כי דין הבקשה להידחות.

לא נעלמה מעיניי טענת המבקשת כי יש לה "תשובות מצוינות" לטענות המשיב בנוגע לעמודי החשמל, לענייני התברואה ולטיב השימוש שנעשה בדוכן (תשובות שלא פורטו בבקשה). אלא שבשורה התחתונה, דומה כי אף המבקשת מכירה בכך שמדובר בבניה שאינה עולה בקנה אחד עם ההוראות התכנוניות הנמצאות בתוקף כיום. בנסיבות אלה, על פני הדברים ומבלי לקבוע מסמרות, סיכויי הערעור אינם מן המשופרים. באשר למאזן הנוחות, אזי אף אם הוא נוטה לטובת המבקשת, אין מדובר ביצירת מצב בלתי הפיך, באשר ככל שיתקבל הערעור, ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו ולהקים את הדוכן מחדש.

באשר לטענות המבקשת כי המשיב מנהל נגדה "ג'יהאד", כי הוא מפעיל אכיפה בררנית, וכי הוא נוהג בחוסר תום לב ובשרירות, הרי שאלו מקומן להתברר בערעור, ובנסיבות דנן אין בהן כדי להצדיק קבלת הבקשה לעיכוב ביצוע. אוסיף, כי ספק בעיניי כיצד מתיישבת טענת הרדיפה עם העובדה שהמשיב הסכים בעבר פעמיים לדחיית מימוש הצו לתקופה מצטברת של כשנה. מכל מקום, טענה זו מקומה כאמור להתברר בדיון בערעור גופו.

3.אשר על כן, הבקשה נדחית. עם זאת, בהינתן שהדיון בערעור עתיד להתקיים בבית המשפט המחוזי בעוד כחודש וחצי בלבד, ואף שאין בדבר כשלעצמו כדי להצדיק את קבלת הבקשה לעיכוב ביצוע, חזקה על המשיב כי יתן לכך את מלוא המשקל הראוי בטרם יפעל למימוש צו ההריסה.

לפנים משורת הדין לא ייעשה צו להוצאות.