ע"פ 5133/98 עבד חואג'ה נ. מדינת ישראל

השופטת ט' שטרסברג-כהן:

זהו ערעור על גזר-דין לפיו הושת על המערער לאחר הודייתו בעבירת הריגה, עונש של 12 שנות מאסר לריצוי בפועל.

בסכסוך שפרץ בין המערער לבין אחר בשוק שביפו, התערב המנוח בן דודו של אחד משני המשתתפים בתגרה בניסיון להפריד בין השניים. הנצים והמנוח פנו לדרכם כשהמנוח הלך בעקבות המערער. על פי הטענה אחז המנוח קרש בידו ואיים להכות את המערער בקרש זה או אז נכנס המערער לביתו ויצא ממנו כשהוא מתקדם לעבר המנוח כשסכין שלופה בידו ודקר את המנוח מספר דקירות בבית החזה ובראש באופן שגרם למותו של המנוח. בכתב האישום המקורי הואשם המערער ברצח שהוחלף בהסכמה בעבירת הריגה בה הודה.

אין מחלוקת שלא עומדת למערער טענה של הגנה עצמית אלא שהסניגוריה בקשה בערכאה הראשונה וחזרה על כך בפנינו, כי יש להתחשב בכך שהמערער נפגע במהלך הקטטה (אם כי לא ברור אם היה זה בשלב הראשון של הקטטה או בשלב בו חזר המערער עם הסכין השלופה ודקר את המערער).

בית המשפט המחוזי התייחס לנסיבות המקרה, הדגיש את חומרת המעשה שהביא לקיפוח חי אדם בשל עניין של מה בכך, הזכיר גם את הנסיבות המקלות בפרשה ואת הודאת המערער והטיל עונש שאיננו חמור כלל ועיקר ומשקף כראוי את מדיניות הענישה של בית משפט זה. שומה על בית המשפט לסייע בעקירת תת-תרבות הסכין המביאה לקטילת חיי אדם בקלות בלתי נסבלת כדרך ליישוב סכסוכים.

יש לציין כי קופה של שרצים תלויה לו מאחורי גבו של המערער המוצאת ביטוי בגליון הרשעותיו הקודמות.

מעשיו של המערער נמצא בתחום הקרוב לעבירת הרצח. העונש המירבי על עבירה זו הוא 20 שנה, העונש שהושת, שהוא נמוך בהרבה, אינו מצדיק התערבות.

הערעור נדחה.