ע"פ 5162/06 נסים פדידה נ. מדינת ישראל

1.ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בת"א-יפו (כב' השופטת נ. אוהד) אשר דחה את בקשת העורר להפסיק את עונש המאסר שהושת עליו בבית משפט השלום, עד הכרעה בערעורו. כן הוא עורר על סירוב בית המשפט קמא להיעתר לבקשתו להורות על הגשת תסקיר בעניינו.

2.ביום 7.5.06 ניתן פסק דין נגד העורר בסחר בסם מסוג הרואין במשקל 0.2715 גרם ובו נגזרו עליו 18 חודשי מאסר בפועל. בקשתו לעיכוב ביצוע נדחתה והוא מרצה עתה את מאסרו.

3.ביום 11.5.06 הוגש ערעור על גזר הדין לבית המשפט המחוזי. כן הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע גזר הדין על רקע הטענה כי ראוי לאפשר לעורר להמשיך בטיפול בקהילה טיפולית ולא לעצור תהליך יעיל שהוחל בו בשל גזר הדין שהוטל עליו. בית המשפט המחוזי קבע כי לאור התנהלותו והתנהגותו של העורר, אין לתת אימון ברצינות כוונותיו להיגמל, ואם הוא נחוש בדעתו לעבור הליך גמילה, הוא יוכל לממש זאת בין כתלי הכלא. לפיכך החליט שלא לקבל את הבקשה להפסיק את ריצוי עונש המאסר בפועל שהעורר החל בו בינתיים.

4.על החלטה זו הוגש ערר המכונה "ערר לפי סעיף 87 לחוק העונשין" והתבקשה במסגרתו בקשה לקבלת תסקיר מבחן. בערר מעלה ב"כ העורר את טענותיה, לפיהן שגה בית המשפט קמא בכך שלא הורה על הפסקת עונש המאסר והעברתו של המבקש להמשך טיפול גמילה בהוסטל, אשר לטענתו הראו על תוצאות הצלחה. כן צויין כי העורר היה משוחרר בערובה במשך ניהול משפטו ואין בעניינו מסוכנות המצדיקה את כליאתו בשלב זה, עד סיום המשפט. במצורף לכך, ביקש להורות על הגשת תסקיר מבחן אשר יתייחס לתהליך הטיפול הגמילתי שהמבקש עבר ערב כליאתו.

5.זוהי, אכן, בקשה בלתי שגרתית בעת שנאשם החל בריצוי עונשו וערעורו על גזר דינו תלוי ועומד בפני הערכאה המוסמכת. בקשת העורר היא כי בית משפט, בהליך ביניים, לאחר מתן גזר דין, יורה על הפסקת מאסר שהוחל לרצותו ויאפשר לנאשם להמשיך גמילה שהחל בו.

נראה לי כי ב"כ העורר שגתה במסגרת הדיונית שבחרה לדון בשאלה שהעלתה בעררה. משעה שעונש המאסר בפסק הדין נכנס לתוקפו, ותלוי ועומד ערעור על העונש בפני הערכאה המוסמכת, דין הוא שערכאת הערעור היא שתשקול את טיבו של העונש הנגזר והיא שתכריע בשאלת קיומו של טעם טוב להפסיק את ריצוי המעצר לצורך המשך הליך גמילה. סוגיה זו היא הסוגיה העיקרית בערעור המערער על העונש, ומן הדין הוא כי הערכאה המוסמכת בערעור היא שתדון ותכריע בשאלות אלה על בסיס מלוא החומר והנתונים שיונחו בפניה.

משכך, אין גם מקום להורות בהקשר זה על הגשת תסקיר מבחן בעניינו של העורר שנתבקש למטרת הפעלת סעיף 87 ל חוק העונשין , תשל"ז-1977. ערכאת הערעור שתדון בטענות הערעור לגופן תוכל לשקול אם יש צורך בתסקיר, ולקבוע את גדרי התייחסותו. יש רק לקוות כי הדיון בערעורו של העורר בבית המשפט המחוזי יתקיים בהקדם לאור תקופת המאסר היחסית קצרה שהוטלה על המבקש והעובדה שהוא כבר החל בריצוי.

6.על יסוד הדברים האמורים, דין הבקשה על שני חלקיה להידחות.