ע"פ 5172/07 מוחמד אבו רקייק נ. מדינת ישראל

השופט א' א' לוי:

בשעות הלילה של אחד מימיו של חודש פברואר 2006, קשר המערער עם שני אחרים לשדוד מכשיר נייד למשיכת כספים. הם הגיעו ברכב למסעדה שלידה היה מוצב המכשיר כאשר פניהם רעולות, ועם סכין וכלי דמוי אקדח הם איימו על הנוכחים. אחר כך עקרו השודדים את הכספומט ממקומו, ולאחר שנמלטו מהזירה התחלקו בשלל אשר מצאו במכשיר, כ-2000 ש"ח. במהלך השוד התעלפה אשה שהסבה במסעדה והיא נזקקה לטיפול רפואי.

בגין עובדות אלו בהן הודה, הרשיע בית המשפט המחוזי את המערער בעבירות של קשירת קשר לבצע פשע, שוד בנסיבות מחמירות, אחזקת סכין שלא כדין, נהיגה בפזיזות ורשלנות, והסתייעות ברכב לביצוע פשע. בגין כל אלה נדון המערער ל-30 חודשי מאסר, 18 חודשים מאסר על-תנאי, והוא נפסל מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה במשך שנתיים. להשלמת התמונה נוסיף, כי אף שהמערער מסר בחקירתו את שמות שותפיו, נמנעה המשיבה מהעמדתם לדין, ככל הנראה, משיקולים של דיות הראיות.

בערעור שבפנינו המופנה כנגד העונש נטען, כי בית המשפט המחוזי לא נתן משקל ראוי לגילו הצעיר של המערער, להודאתו, סיכויי שיקומו, והעובדה שהמערער נדרש לשאת במאסר לראשונה בחייו. כן נטען, כי בית המשפט פסל את רישיון הנהיגה של המערער מבלי שהמשיבה עתרה לכך.

אין בידינו לקבל את הערעור ככל שהוא מופנה לתקופת המאסר. המערער חטא בשורה של עבירות המעידות על כך שחרף גילו הצעיר גלומים בו מידה רבה של חוצפה ותעוזה. שוד של כספומט לעיניהם של בעלי העסק ונוכחים אחרים, הוא מעשה שגם עבריינים ותיקים ומנוסים ממנו היו מהססים ליטול בו חלק, ועל כן תקופת המאסר שהושתה על המערער הנה ראויה. עם זאת, החלטנו ללכת לקראת המערער בסוגית פסילתו מלהחזיק ברישיון נהיגה, ואנו עושים זאת משני טעמים: לא היתה מחלוקת בין הצדדים כי המערער לא נהג ברכב בו השתמשו השודדים, והמשיבה לא עתרה לעונש של פסילה.

לפיכך, הערעור על תקופת המאסר שהושתה על המערער – נדחה, בעוד שרכיב הפסילה בעונש – בטל.