ע"פ 5174/13 מדינת ישראל נ. אבנר סויסה

השופט א' רובינשטיין :

בהסכמה לפי הצעתנו תהא ההרשעה בתיק בעבירה לפי סעיף 333 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 ביחד עם סעיף 335(א)(1) לחוק. הצדדים טענו איפוא לעונש בלבד.

הפרשה עניינה דקירת מי שעבד עם המשיב באותו מקום עבודה, בשל סכסוך של מה בכך שיתואר בקצרה בהמשך. בית המשפט קמא קבע מתחם עונש שבין מאסר בעבודות שירות לשנת מאסר, ובשקלול עבר נקי ונסיבות אישיות מיוחדות שיצוינו להלן, השית ששה חודשי מאסר בעבודות שירות וכן שמונה חודשי מאסר על תנאי ופיצוי למתלונן בסך 15,000 ₪. המדינה הקדישה עיקר טיעוניה לפנינו לנושא ההתמודדות עם תופעות של דקירה הנפוצות במקומותינו, וסברה כי העונש נמוך מדי (לרבות לעניין המתחם). הסניגור טען כל הניתן, הן באשר לנסיבות הלא שגרתיות של המקרה, שבו היה המשיב בחדר מנוחה ועשה שימוש רגיל בסכין לחיתוך עופות, וגם נסיבות הקטטה לא התבררו, שכן בית המשפט קמא קבע כי יתכן שהמשיב הותקף (אולי בדחיפה) על-ידי המתלונן, והסכין היתה במקום למטרה לגיטימית כאמור. כן נטען באשר לנסיבות האישיות, העבר הנקי, והעובדה שהמשיב מטפל בהוריו החולים ובילדיו מנישואים קודמים (בני 19 ו-17 לערך כיום) ובילדו מנישואיו הנוכחיים (כבן שלוש).

סבורים אנו כי אכן הקל בית המשפט קמא יתר על המידה עם המשיב. גם בהינתן נסיבות המעשה ונסיבות העושה, שהן מיוחדות, סבורים אנו כי שישה חודשי מאסר בעבודות שירות (גם אם מצטרפים הם לחודשיים בהם היה המשיב עצור מאחורי סורג ובריח) אינם משקפים יחס הולם לחומרת העבירה. ברגיל ענישה בתיקים כאלה היא מחמירה בהרבה, ונוטה לכיוון שנתיים ומחצה של מאסר ויותר. ואולם, לפנינו – כאמור – אכן מקרה שיש בו ייחוד, הן בנסיבות המעשה על פי קביעותיו העובדתיות של בית המשפט המחוזי והן בנסיבות העושה, שאכן מטופל במשפחה לדורותיה ועברו נקי, וכבר נענש גם באבדן מקום עבודה קבוע. על כן, וכיון שאין ערכאת ערעור ממצה את הדין, ומבלי צורך לפרט לגבי מתחם הענישה, האמור עם שינוי הסעיף להיות גבוה יותר, אנו מעמידים את המאסר בפועל על עשרה חודשים, בניכוי ימי המעצר. שאר חלקי גזר הדין ישארו בעינם. המשיב יתיצב לריצוי עונשו ביום 26.1.14 עד שעה 0900 בבית הסוהר דקל ליד באר שבע, או בכל מקום אחר שייקבע על-ידי שירות בתי הסוהר במיון המוקדם שיוכל לפנות לגביו. תנאי שחרור קיימים יעמדו בעינם עד להתייצבות.

בשולי הדברים נוסיף, כי כתב האישום כלל מספר מונחים רפואיים הקשורים לפציעת המתלונן ולטיפול שקיבל. ביטויים אלה אינם נחלת כל אדם מן היישוב ובכלל זה שופט מן היישוב. ראוי במקרים כאלה לנסח את כתב האישום בצירוף תרגום (או לעתים ביאור קצר) של המינוח, למען ירוץ הקורא בו ויבין את שלפניו.