החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 5174/96 אורי אלזמי נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין פלילי · הקדמת מועד לדיון בערעור על חומרת עונשבקשה להקדמת מועד לדיון בערעור על חומרת העונש

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דן בבקשה להקדים את הדיון בערעור על חומרת עונש מאסר שנגזר למערערים שהורשעו בהריגה. נקבע כי הזמן שחלף ממעצרם ומאסרם, וכן הנסיבות האישיות והמשפחתיות הכלליות שלא נתמכו בתצהיר, אינם מהווים טעם מיוחד להקדמת הדיון. הערעור ייקבע לדיון על פי האפשרויות ביומן המשפטים.

העובדות

המערערים הורשעו בהריגה ונגזרו עליהם עשר ושש עשרה שנות מאסר בפועל. המערערים החלו לרצות את מאסרם ביום 7.6.95. בפני בית המשפט תלויים ערעורים רבים שהוגשו קודם, ובהם ערעורים על ההרשעה ועל חומרת עונש במקרים של עונשים קצרים יותר.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש טעם מיוחד המצדיק הקדמת המועד לדיון בערעור על חומרת העונש בנסיבות המקרה?

הלכות

  1. 1

    נימוק של זמן רב שחלף ממעצר ומאסר אינו מצדיק לבדו הקדמת הדיון, כאשר ערעורים אחרים תלויים ועומדים

    ״לאור האמור, לגבי ערעורים אחרים אין די בנימוק זה להקדמת הדיון.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    נסיבות אישיות ומשפחתיות שאינן מפורטות ואינן נתמכות בתצהיר אינן מצדיקות הענות לבקשה

    ״אלו אינן מפורטות ואינן נתמכות בתצהיר, ועל כן אין מקום להענות בגינן לבקשה.״
    לציטוט במסמך ←
  3. 3

    קושי משפחתי הנלווה לריצוי מאסר בפועל הוא נימוק שעולה בכל המקרים ואינו מבחין את הערעור הספציפי

    ״נימוק זה עולה בכל המקרים בהם מדובר בריצוי עונש מאסר בפועל, ואין בכך כדי להקדים את הדיון דווקא בערעור זה.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הקדמת מועד לדיון
  • טעם מיוחד
  • ערעור על חומרת העונש
  • הריגה
  • מאסר בפועל
  • יומן המשפטים

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

ע"פ

5174/96 - א'

בפני:

כבוד הרשמת מ' אגמון

המערערים

:

1.

אורי אלזמי

2.

משה אלזמי

נגד

המשיב

:

מדינת

ישראל

בקשה לקביעת מועד דיון

בשם

המערערים: עו"ד מאיר זיו

החלטה

בפני בקשה להקדמת מועד לדיון בערעור על חומרת העונש שנגזרה על המערערים שהורשעו בהריגה. על מערער מס' 1 נגזרו עשר שנות מאסר לריצוי בפועל ועל מערער מס' 2 נגזרו חמש עשרה שנות מאסר לריצוי בפועל. המערערים החלו לרצות את מאסרם ביום 7.6.95.

בפני בית משפט זה תלויים ועומדים ערעורים רבים שהוגשו קודם לערעור זה וטרם נדונו, ובהם ערעורים על עצם ההרשעה, וערעורים על חומרת העונש, במקרים בהם תקופת המאסר שנגזרה קצרה הרבה יותר. על כן, יש צורך בטעם מיוחד כדי להקדים את המועד לדיון בערעור.

בבקשתו מציין בא כוח העותרים בעיקר את זמן הרב שחלף מאז מעצרם ומאסרם על המערערים. לאור האמור, לגבי ערעורים אחרים אין די בנימוק זה להקדמת הדיון. בנוסף מדגיש בא כוח המערערים כי נסיבות אישיות ומשפחתיות של המערערים מצדיקות הענות לבקשה, וכן מציין את "הגיהנום" העובר על משפחותיהם של המערערים.

אשר לנסיבות האישיות והמשפחתיות - אלו אינן מפורטות ואינן נתמכות בתצהיר, ועל כן אין מקום להענות בגינן לבקשה. אשר למשפחות המערערים - נימוק זה עולה בכל המקרים בהם מדובר בריצוי עונש מאסר בפועל, ואין בכך כדי להקדים את הדיון דווקא בערעור זה.

הערעור ייקבע לדיון על פי האפשרויות ביומן המשפטים.

ניתנה היום, כ"ז בטבת תשנ"ח (25.1.98).

מיכל אגמון, שופטת

ר ש מ ת

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

96051740.

P01

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1נימוק של זמן רב שחלף ממעצר ומאסר אינו מצדיק לבדו הקדמת הדיון, כאשר ערעורים אחרים תלויים ועומדים
  2. 2נסיבות אישיות ומשפחתיות שאינן מפורטות ואינן נתמכות בתצהיר אינן מצדיקות הענות לבקשה
  3. 3קושי משפחתי הנלווה לריצוי מאסר בפועל הוא נימוק שעולה בכל המקרים ואינו מבחין את הערעור הספציפי