ע"פ 5175/00 יוסף מוכתאר נ. מדינת ישראל

המערער הורשע בבית-המשפט המחוזי בעבירות של יבוא סם מסוכן, סחר בסם מסוכן, החזקת סם מסוכן שלא לשימוש עצמי וקשירת קשר לפשע. עונשו נגזר לשבע וחצי שנות מאסר, מתוכן 5 וחצי שנים בפועל והיתרה על תנאי. כן הושת על המערער קנס בסך 10,000 ש"ח או 100 ימי מאסר תמורתם.

הערעור הוא על גזר-הדין.

אין ספק כי העונש שהוטל על המערער אין הוא עונש כבד כל עיקר. המדובר ביבוא סם הרואין במשקל של כ- 720 גרם מלבנון, וכמות הסם כשלעצמה די בה כדי להצדיק את העונש שהוטל על המערער. אלא מה? טוען בא-כוח המערער כי שותפו של המערער לעבירה לא נדון אלא לארבע שנות מאסר בלבד, וכי אין הצדקה להפרש זה באורך תקופת המאסר שהוטלה על המערער ועל אותו שותף. דעתנו אחרת. היחס בין המערער לבין אותו שותף היה יחס שבין מעביד לבין עובד, שעה שאותו שותף שימש כשליחו של המערער. מעשהו של המערער חמור ממעשהו של השותף וחומרת יתר זו באה לידי ביטוי בהפרש עונשי המאסר.

כאמור, הוטל על המערער קנס בסך 10,000 ש"ח, ולכאורה שומה עליו לשלמו מיד. מתוך שהמערער נשלח לבית-האסורים לתקופת מאסר לא קצרה, יהיה זה אך נכון אם יידחה תשלומו של הקנס עד לאחר ריצוי תקופת המאסר. גם המדינה מסכימה לכך. אנו מחליטים אפוא כי תשלום הקנס שהושת על המערער יידחה עד לאחר שיחרורו מבית האסורים. הקנס ייחלק לחמישה חלקים בני 2,000 ש"ח כל אחד. הסכום הראשון ישולם באחד בחודש, שישה חודשים לאחר שהמערער ישתחרר ממאסרו, ושאר התשלומים ישולמו באחד בחודש ומדי חודש בחודשו. אם לא ישולם אחד מן השיעורים בעיתו תעמוד כל היתרה לפירעון מיידי.

בכפוף לאמור לעיל אנו מחליטים לדחות את הערעור.

היום, כ"ז בסיון תשס"א (18.6.01).

ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט

_________________

העתק מתאים למקור

00051750. G02

נוסח זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו

בקובץ פסקי הדין של בית המשפט העליון בישראל.

שמריהו כהן - מזכיר ראשי

בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444