ע"פ 5206/13 סלאם אלטורי נ. מדינת ישראל

השופט נ' סולברג:

1.

המערער הורשע על-פי הודאתו בהסדר טיעון בקשירת קשר לפשע ובהחזקת נשק. ביחד עם אחרים קשר המערער קשר לעשות פשע, לירות באדם בכוונה להטיל בו נכות או מום או לגרום לו חבלה חמורה. ועוד זאת עשה המערער, מסר אקדח ושתי מחסניות ובהן כדורים לרעייתו של נאשם אחר בכתב האישום.

2.

המערער נדון ל-15 חודשי מאסר ומאסר על-תנאי. בית המשפט המחוזי ציין את חומרת העבירות שעניינן בנשק, את היקף התופעה ואת הזמינות המדאיגה של כלי נשק במקומותינו. הסכנה היא רבה. בהתייחס אל כל הנסיבות הצריכות לעניין קבע בית המשפט המחוזי את מתחם העונש ההולם (בין 12 ל-36 חודשי מאסר), ובגדרו שקל נסיבות אישיות, חלוף הזמן, העדר עבר פלילי, העובדה כי נסיבות החזקת הנשק לא הובררו במלואן, ועוד.

3.

ב"כ המערער מבקש להקל בעונשו של המערער, בהתחשב בשיקולים הללו: חלוף הזמן מאז האירוע, שנבע מניהול משפט בעניין אחר; הודאתו של המערער; העדר עבר פלילי; לקיחת אחריות. המערער הוא אדם נורמטיבי, איש משפחה, אשתו בהריון, אב לשלוש בנות, עובד לפרנסתו, ומטפל בשתי נשים מבוגרות חסרות-ישע, אמו ודודתו. המערער מבקש גם להביא בחשבון עונש מאסר על-תנאי בלבד שהוטל על גיסתו שהורשעה אמנם רק כמסייעת, אך עונשה קל בהרבה. לטענת ב"כ המערער, העונש הראוי הוא זה שעליו המליץ שירות המבחן בבית המשפט המחוזי, מאסר בעבודות שירות.

4.

ב"כ המשיבה מבקשת לדחות את הערעור ולהותיר את גזר הדין של בית המשפט המחוזי על כנו. מעשי-העבירה הם חמורים. חלוף הזמן נבע ממורכבות ההליך, והביא להסדר טיעון מקל. עונשו של המערער נמצא ברף התחתון של הענישה המקובלת בעבירות הללו. גיסתו הורשעה בסופו של דבר רק בעבירה של שיבוש מהלכי משפט, לאור תפקידה המיוחד באירוע, ולא הורשעה בעבירת נשק.

5.

בתסקיר עדכני, לא חזר עוד שירות המבחן על המלצתו שנתן בשעתו בבית המשפט המחוזי. קצינת המבחן התרשמה שהמערער מתקשה לקחת אחריות מלאה על התנהגותו פורצת הגבולות, ולא עשה בדיקה פנימית בקשר לכך. המערער לא ידע

להסביר את הפער בין תפקודו התקין עד למעורבותו בעבירה, ואת תפיסתו העצמית כאדם נורמטיבי המנהל אורח חיים חיובי, לבין מעורבותו בעבירות בתיק זה. המערער עודנו מתקשה להסביר את נסיבות ומטרת החזקת הנשק ברשותו. לאור התרשמות קצינת המבחן על הקושי של המערער לבחון את משמעות מעשיו, ולאור התייחסותו השטחית, לא בא שירות המבחן כיום בהמלצה לגביו.

6.

שקלנו את טענות הצדדים מזה ומזה, ולא ראינו הצדקה להעתר לערעור. מדובר בשתי עבירות. הנסיבות אומנם אינן מן החמורות, אך בהחלט מצדיקות את העונש שהוטל על המערער, בשים לב לענישה המקובלת בפסיקה בעבירות הללו. בשים לב לתסקיר שירות המבחן העדכני, אין ניתן לזקוף לטובת המערער קבלת אחריות מלאה והפנמה של חומרת מעשיו. בית המשפט המחוזי בחן כדבעי את כלל נסיבות המעשה והעושה, כפי שנפרשו לפניו, גזר את הדין כמתחייב לפי תיקון 113 לחוק העונשין, תוך שקילת כל השיקולים הצריכים לעניין באופן מאוזן והולם. ביסודו, המערער הוא אדם נורמטיבי, אך כשלונו בעבירות של קשירת קשר לפשע והחזקת נשק כמתואר, מחייב מאסר מוחשי מאחורי סורג ובריח.

7.

אשר על כן, הערעור נדחה.

8.

המערער יתייצב לריצוי עונשו ביום 18.12.2013, עד השעה 10:00, בכלא דקל שבמתחם כלא באר שבע, או על-פי החלטת שירות בתי הסוהר, כשברשותו תעודת זהות או דרכון. על המערער לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שירות בתי הסוהר, בטלפונים: 08-9787377 או 08-9787336.