פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 5242/98 זיו בן-לביא נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

דיני עונשין · ערעור על חומרת עונש באינוס קטינהערעור על חומרת העונש שהוטל בבית המשפט המחוזי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המערער, שהורשע על פי הודאתו באינוס קטינה מתחת לגיל 16, ערער על חומרת עונש של עשר שנות מאסר בפועל. בית המשפט דחה את הערעור, וקבע כי הליקוי הנפשי אינו משחרר מאחריות ואינו מצדיק הקלה בעונש חמור זה. הטיפול במצבו הנפשי ייעשה בבית הסוהר.

העובדות

המערער הורשע על פי הודאתו באינוס קטינה שטרם מלאו לה 16 שנים שלא בהסכמתה המלאה. הוטלו עליו עשר שנות מאסר בפועל ו-18 חודשי מאסר על תנאי. בערעור נטען כי המערער לוקה בנפשו על פי חוות דעת פסיכיאטר מחוזי.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש מקום להתערבות בערכאת הערעור בחומרת העונש של עשר שנות מאסר בגין אינוס קטינה, לאור טענה למצבו הנפשי של המערער?

הלכות

  1. 1

    ליקוי נפשי שאינו משחרר מאחריות אינו מצדיק הקלה בעונש כשהעבירה חמורה ביותר והעונש אינו חמור באופן המצדיק התערבות

    ״אין זה ליקוי נפשי שיש בו כדי לשחרר המערער מאחריות, אך יש בו, לטענת הסניגור, כדי להשפיע על חומרת העונש״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    טיפול במצבו הנפשי של הנאשם ייעשה במסגרת בית הסוהר כמקובל במקרים דומים

    ״אמת, המערער חולה בנפשו, אך עניין זה יטופל בבית הסוהר כמקובל במקרים דומים״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • אינוס
  • קטינה
  • חומרת העונש
  • ערעור
  • מאסר לריצוי בפועל
  • מאסר על תנאי
  • ליקוי נפשי
  • חוות דעת
  • פסיכיאטר מחוזי

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט

לערעורים פליליים

ע"פ

5242/98

בפני:

כבוד הנשיא א' ברק

כבוד

השופט י' אנגלרד

כב'

השופטת א' פרוקצ'יה

המערער

:

זיו

בן-לביא

נגד

המשיב

ה :

מדינת ישראל

ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי

בת"א-יפו

מיום 9.7.98 בת.פ.ח. 3122/97,

שניתן

על ידי כבוד השופטים: ד' ברלינר,

ש'

גדות, נ' ישעיה

תאריך הישיבה:

כ"ט

בניסן התש"ס

(

04.05.00

)

בשם

המערער

:

עו"ד אליהו בן הרואה

בשם

המשיב

ה:

עו"ד יאיר חמודות

פסק-דין

המערער הורשע - על פי הודאתו בעובדות - באינוסה של קטינה שטרם מלאו לה 16 שנים שלא בהסכמתה המלאה. הוטלו עליו עשר שנות מאסר לריצוי בפועל ו18- חודשי מאסר על תנאי. הערעור שלפנינו הוא על חומרת העונש. עיקר הערעור התמקד בטענתו של הסניגור - הנסמכת על חוות דעתו של הפסיכיאטר המחוזי - כי המערער לוקה בנפשו. אין זה ליקוי נפשי שיש בו כדי לשחרר המערער מאחריות, אך יש בו, לטענת הסניגור, כדי להשפיע על חומרת העונש. אין בידינו לקבל טיעון זה. העבירה בה הורשע המערער חמורה ביותר, והעונש שהוטל עליו אינו חמור באופן המצדיק התערבותנו. אמת, המערער חולה בנפשו, אך עניין זה יטופל בבית הסוהר כמקובל במקרים דומים.

הערעור נדחה.

ניתן היום, כ"ט בניסן התש"ס (04.05.2000), בפני

באי כוח הצדדים.

ה נ ש י א ש ו פ ט ש

ו פ ט ת

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

98052420.

A06

/דז/

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1ליקוי נפשי שאינו משחרר מאחריות אינו מצדיק הקלה בעונש כשהעבירה חמורה ביותר והעונש אינו חמור באופן המצדיק התערבות
  2. 2טיפול במצבו הנפשי של הנאשם ייעשה במסגרת בית הסוהר כמקובל במקרים דומים