פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 5243/98 מוסטפא אבו אחמד נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין פלילי · הפחתת עונש מאסר בהסכמהערעור על גזר דין של בית המשפט המחוזי בנצרת בעבירת גרם חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, שהוגש כנגד מידת העונש

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המערער הורשע בגרם חבלה חמורה בנסיבות מחמירות ונדון לחמש שנים מאסר בפועל. בפתח הדיון בערעור הגיעו הצדדים להסכמה להפחתת המאסר לארבע שנים, תוך שמירה על יחס נאות לעונשו של השותף. בית המשפט נענה לבקשה המשותפת והעמיד את המאסר על ארבע שנים בניכוי המעצר, והשאר בגזר הדין נותר על כנו.

העובדות

המערער הורשע בעבירה של גרם חבלה חמורה בנסיבות מחמירות ונדון לחמש שנים מאסר לריצוי בפועל בניכוי תקופת מעצרו ולשמונה-עשר חודשים מאסר על תנאי. בפתח הדיון בערעור הגיעו הצדדים להסכמה להעמיד את עונש המאסר בפועל על ארבע שנים, תוך שמירה על יחס נאות לעונשו של שותפו לעבירה, שנדון ל-36 חודשי מאסר בפועל ולשנה אחת מאסר על תנאי.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להפחית את עונש המאסר לריצוי בפועל שהוטל על המערער לאור הסכמת הצדדים?
  2. 2.האם נשמר יחס נאות בין עונשו של המערער לבין עונש שותפו לאותה עבירה?

הלכות

  1. 1

    כאשר הצדדים מגיעים להסכמה משותפת על הפחתת עונש, והסכמה זו שומרת על יחס נאות בין עונשי השותפים, אין טעם לסרב לבקשה המשותפת.

    ״לא מצאנו טעם שלא להיעתר לבקשה המשותפת.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • גרם חבלה חמורה
  • נסיבות מחמירות
  • מאסר לריצוי בפועל
  • ניכוי תקופת מעצר
  • מאסר על תנאי

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט

לערעורים פליליים

ע"פ

5243/98

בפני: כבוד

השופט י' קדמי

כבוד

השופט י' טירקל

כבוד

השופטת ד' ביניש

המערער: מוסטפא

אבו אחמד

נ ג

ד

המשיבה: מדינת

ישראל

ערעור

על פסק דין בית המשפט המחוזי בנצרת

מיום

9.7.98 בת.פ. 92/96 שניתן על ידי

כבוד

השופטים א' אסא, ס' ג'ראח וא' אמינוף

תאריך הישיבה: ט"ו

בתמוז התשנ"ט (29.6.99)

בשם המערער: עו"ד

תמי אולמן

בשם המשיבה: עו"ד

אתי כהנא

פסק-דין

המערער הורשע בבית המשפט המחוזי בנצרת (ת.פ. 92/96) בעבירה של גרם חבלה חמורה בנסיבות מחמירות; ונדון לחמש שנים מאסר לריצוי בפועל בניכוי תקופת מעצרו ולשמונה-עשר חודשים מאסר על תנאי. הערעור כוון כנגד מידת העונש.

בפתח הדיון בערעור הודיעו לנו בעלי הדין כי הגיעו לכלל הסכמה לפיה יועמד עונש המאסר לריצוי בפועל על 4 שנים; כשהתביעה מנמקת את הסכמתה, בשמירת יחס נאות בין העונש שהוטל על המערער לבין זה שהוטל על

שותפו לאותה עבירה, שנדון ל36- חודשים מאסר לריצוי בפועל ולשנה אחת מאסר על תנאי.

לא מצאנו טעם שלא להיעתר לבקשה המשותפת. עונש המאסר לריצוי בפועל יועמד על ארבע שנים בניכוי תקופת המעצר. יתר חלקי גזר הדין יישארו בעינם.

ניתן היום, ט"ו בתמוז התשנ"ט

(29.6.99).

ש ו פ ט ש ו פ ט ש

ו פ ט ת

98052430.

H03

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1כאשר הצדדים מגיעים להסכמה משותפת על הפחתת עונש, והסכמה זו שומרת על יחס נאות בין עונשי השותפים, אין טעם לסרב לבקשה המשותפת.