ע"פ 5305/02 בסאם פתח קסאם נ. מדינת ישראל

השופט י' טירקל:

1.בית המשפט המחוזי בנצרת הרשיע את המערער בעבירות של עסקה בסם מסוכן, החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, וקשירת קשר לביצוע פשע, וגזר עליו מאסר לתקופה של 55 חודשים, במצטבר לעונש המאסר שהתחיל לרצות לפני שנגזר עונשו. כמו כן, הפעיל עונש מאסר מותנה שהיה תלוי על המערער, של 5 חודשים ואף זאת במצטבר. עוד נגזר על המערער מאסר על תנאי לתקופה של 3 שנים. כפי שקבע בית המשפט, בתמצית, התקשר המערער מן הכלא אל נאשם אחר - שהואשם יחד אתו באותם מעשים - וביקש ממנו לבוא לבקרו בכלא ולהביא עמו זוג נעלי ספורט, שבסוליותיהן הטמין סם מסוכן מסוג הירואין בכמות כוללת של 42.93 גרם. הנאשם האחר נתפס בשעה שנכנס לכלא כשהנעליים עם הסם על רגליו.

המערער מערער על חומרת עונשו.

2.הנימוק העיקרי שבפי באת כוח המערער הוא אחידות הענישה: על הנאשם האחר נגזרו 24 חודשי מאסר בלבד, כך שנוצר "פער עצום" בין עונשיהם של השניים. עוד טען כי חל שינוי חיובי במערער, והדבר אף משתמע מתסקיר שירות המבחן. הוא משתתף בקבוצה טיפולית ויש סיכוי טוב שייטיב את דרכיו. עוד ציינה באת כוח המערער כי המערער היה נתון במעצר במשך כתשעה חודשים - אמנם באופן חופף לעונש מאסר שריצה באותו זמן - ויש להביא זאת בחשבון לזכותו, מן הטעם שתנאי מעצר גרועים, כידוע, מתנאי מאסר.

לא מצאנו מקום להקל בעונשו של המערער. אכן, עונשו של הנאשם האחר קל במידה ניכרת מעונשו של המערער, אולם היו טעמים טובים להבחנה בין השניים שבית המשפט המחוזי הביא בחשבון: למערער הרשעות קודמות מרובות בעבירות מעבירות שונות, ואילו עברו של הנאשם האחר נקי, כמו כן, היה חלקו של הנאשם האחר במעשי העבירה קטן בהרבה מחלקו של המערער, שהיה היוזם והמתכנן של המעשים, שבסופו של דבר נועדו בשבילו. היתה כאן, אפוא, אבחנה מוצדקת אשר לסיכויי השיקום של המערער סבורים אנו, על פי העיון בתסקיר שירות המבחן, כי דווקא שהותו בבית הסוהר, המסגרות הטיפוליות שבהן הוא נמצא, נותנות יסוד לתקווה שיחול בו שיפור.

3. הערעור נדחה.