ע"פ 5317/97 סמיר מוואסי נ. מדינת ישראל

בפתח הדיון שאלנו את בא-כוח המערער אודות מצבו של המתלונן. בכתב האישום, בו הודה ועל-פיו הורשע המערער, נאמר, כי "למתלונן נגרם פצע מדמם באזור צווארי-גבי וכן סימנים של פגיעה בחוט השדרה שגרמו לשיתוק והפרעה בתחושה בשתי הרגליים". הסניגור הסביר, כי התיאור שבכתב האישום התייחס למצבו של המתלונן ביום האירוע וכי בינתים חלה הטבה ניכרת במצבו, ועל כל פנים אין הוא סובל משיתוק. בשיתוף עם בא-כוח התביעה וקצינת המבחן יצאו המערער וסניגורו להפסקה בה התקשרו עם רופאו של המתלונן ושמעו מפיו דיווח אודות מצבו. מן התיאור ששמעו עולה, כי המתלונן סובל מהפרעות בתחושה בכף רגלו השמאלית והוא מהלך תוך סחיבת הרגל הפגועה. עוד עולה, כי לפני זמן-מה נשקלה האפשרות לטפל בפגיעתו של המתלונן בעזרת קרן לייזר. אך טיפול זה אינו כלול ב"סל הבריאות" וכיון שהמתלונן התקשה לממנו הוא לא ניתן לו. בנסיבות אלו ביקש הסניגור שתינתן למערער שהות להציע למתלונן עזרה כספית שתתבטא במימון הוצאות הטיפול הרפואי הייחודי שעד כה נחסך ממנו בשל דלות אמצעיו. בא-כוח המדינה הודיע, כי מבלי להסכים להקלה כלשהי בעונש שהושת על המערער, אין הוא מתנגד שתינתן לו ארכה קצרה לבירור האפשרות האמורה.

אנו דוחים, בשלב זה, את שמיעת הערעור למשך כשבועיים. מטרת הדחיה היא לאפשר לסניגור להמציא לבית המשפט חוות-דעת רפואית אודות מהות הטיפול לו נזקק המתלונן, סיכויי הצלחתו ועלותו הכספית. בא-כוח התביעה קיבל על עצמו לסייע לסניגור ביצירת הקשר עם המתלונן ובהשגת הסכמתו לשתף פעולה בבדיקה הרפואית האמורה לברר את מצבו ולאפשר מתן חוות דעת.

מזכירות בית המשפט תתאם את מועד שמיעת הערעור עם שופטי ההרכב.