פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ
5330/07
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
כבוד השופטת ע' ארבל
כבוד השופט ע' פוגלמן
המערער:
שמואל לוגסי
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על גזר דינו ששל בית המשפט המחוזי בירושלים, מיום 2.5.07, בתיק
2104/04, שניתן על ידי כבוד השופטת ג' כנפי שטייניץ
תאריך הישיבה:
כ"ב באב התשס"ז
(06.08.07)
בשם המערער:
עו"ד רם טליה
בשם המשיבה:
עו"ד בת עמי ברוט
פסק-דין
השופט א' א' לוי:
בתחילת שנת 2004 קשר המערער עם אחיו אברהם לוגסי, אלדד זללטדינוב, ופליקס טובלי (להלן: אברהם, אלדד ופליקס), לבצע מעשי הונאה בהיקף רחב. הקושרים החליטו לרכוש מבתי עסק וספקים מוצרים שונים, ולשלם את תמורתם בשיקים אשר מועד פירעונם יהיה דחוי. לאחר שנפתחו שני חשבונות בנק על שם אלדד, הוא חתם על השיקים ומסר אותם לאברהם, שמכאן ואילך יצר קשר עם הקורבנות, תוך שהוא מזדהה בפניהם בשם אלדד. בדרך זו קיבלו הקושרים במרמה סחורה בערך כולל
של כ-900 אלף ש"ח, מתוכו פרעו סכום של כ-27 אלף ש"ח בלבד. את הסחורה שרכשו מכרו המערער וחבריו לאחר זמן קצר, ועל פי התכנון המוקדם הם היו אמורים להפסיק את פעילותם בסמוך למועד פירעון השקים, ואז התכוון אלדד לצאת מישראל, ואילו האחרים היו אמורים להעלם מבלי להותיר עקבות.
במהלך משפטו התגונן המערער בטענה כי מעורבותו היתה תמימה, והוא החל בה לבקשת אחיו שטען בפניו כי הוא פותח עסק משותף עם אחר. לטענת המערער, רק משנחשפה הפרשה הבין כי נתן את ידו למעשים פליליים. גרסה זו לא קנתה אחיזה בלבה של השופטת המלומדת של בית המשפט המחוזי, ולאחר שמיעת ראיות הצדדים החליטה להרשיע את המערער בעבירות של קשירת קשר לבצע פשע, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות והתחזות כאדם אחר - עבירות לפי סעיפים 499(א), 415 סיפא ו-441 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. המערער זוכה מעבירות זיוף, שימוש במסמך מזויף והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. בעקבות ההרשעה דן בית המשפט המחוזי את המערער ל-30 חודשי מאסר, שנה מאסר על-תנאי, קנס בסך 30 אלף ש"ח. והוא חויב לפצות את המתלוננים בסכום של 70 אלף ש"ח. להשלמת התמונה נוסיף, כי אברהם נדון אף הוא ל-30 חודשי מאסר, וכן חויב לשלם פיצוי בסכום כולל של 73,500 ש"ח.
בערעור שבפנינו טען המערער כי בית המשפט המחוזי החמיר עמו כאשר גזר לו תקופת מאסר זהה לזו שהושתה על אברהם, אף שזה האחרון הוגדר כרוח החיה והדמות הדומיננטית בביצוען של העבירות. כן נטען, כי לא ניתן משקל נאות לחרטת המערער ולנסיבותיו האישיות.
בכל אלה לא מצאנו ממש. המערער, שנמלט לאחר חשיפת הפרשה ונעצר לאחר כשנתיים וחצי, נתן את ידו למעשי מרמה חמורים בהם היה כרוך נזק ניכר לסוחרים תמימים. עבירות אלו נפוצות הן, וכדי לבערן יש לנקוט באמצעי ענישה מכבידים, בהם יהיו שלובים מאסר ממש וחיוב בקנס ופיצוי, כדי לפגוע גם בכדאיות הכלכלית שבביצוען. כך נהג בית המשפט המחוזי, וגם לאחר שעיינו ושבנו ועיינו בנימוקי הערעור, לא מצאנו עילה כלשהי להקל בעונש. מדעתנו לא שינינו גם נוכח העונש שהושת על אחיו של המערער.
אשר על כן, הערעור נדחה.
ניתן היום, כ"ב באב התשס"ז (06.08.07).
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט