פרטי ההליך
בבית
המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ
5341/13
לפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
כבוד השופט ע' פוגלמן
כבוד השופטת ד' ברק-ארז
המערערת:
מדינת ישראל
נ ג ד
המשיב:
מוחמד אלקרעאן
ערעור על גזר דינו של בית המשפט
המחוזי בבאר שבע מיום 16.6.13 בת"פ 37897-04-12 שניתן על ידי כבוד השופטת
ט' חיימוביץ'
תאריך הישיבה:
ב' בטבת התשע"ד
(5.12.2013)
בשם המערערת:
עו"ד ענבר פלד
בשם המשיב:
עו"ד צבי אבנון
בשם שרות המבחן:
עו"ס ברכה וייס
פסק-דין
השופט א' רובינשטיין :
המדינה מערערת על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופטת חיימוביץ' ) בו נגזרו על המשיב שישה חודשי מאסר בעבודות שירות, בעקבות הודאתו בהסדר טיעון בעבירות קשירת קשר יחד עם שניים אחרים לביצוע פשע, סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה וקבלת דבר במרמה. הפרשה אירעה ב-2006, לפני שבע שנים, בהיות המשיב חייל, ותמציתה קשר לביצוע שוד, שתחילתו בנסיעה במונית לשם שוד הנהג; בסופו של דבר לא בוצע השוד, אך לא שולם מחיר הנסיעה; בהמשך הונח מארב לרכב אחר (תוך יצירת מחסום אבנים), וירי על-ידי המשיב לעבר
נהג הרכב, שגרם לפציעתו מרסיסי זכוכית.
פרשה זו לא פוענחה אלא ב-2012, כאשר בעקבות מציאת DNA
של המשיב בזירת האירוע הודה ונדון. ביני לביני הואשם המשיב ב-2008 בעבירות נשק נוספות ונדון בבית הדין הצבאי למאסר בפועל ל-4.5 שנים. לאחר שחרורו מן המאסר לא התמיד המשיב בתכנית שיקום, אך החל לעבוד – כפי שלמדנו מתסקיר שירות המבחן. לא נפתחו לו תיקים חדשים.
ג.
בית המשפט קמא ציין כי המשיב עלה על דרך המלך ומקיים אורח חיים נורמטיבי מזה שלוש שנים, והרתעתו הושגה במאסר על-פי פסק הדין הצבאי, ועל כן נתקבלה המלצת שירות המבחן לעונש מאסר של שישה חודשים בעבודות שירות וכן הושתו שישה חודשי מאסר על תנאי, צו מבחן לשנה וכן פיצוי למתלונן בסך 10,000 ₪, שחציים (מפיקדון בבית המשפט) שולם, ולגבי היתר התחייב הסניגור בשם שולחו בפנינו כי יופקד עד יום 8.12.2013.
ד.
המדינה מערערת על קולת העונש, ובין היתר על קביעת בית המשפט קמא כי מדיניות הענישה במקרי סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה נעה בין 6 חודשי מאסר בעבודות שירות ל-24 חודש (ובמקרים חמורים שנתיים עד שלוש). לדעת המדינה היה מקום לקבוע מתחם ענישה גבוה משמעותית, ובתוכו ליתן משקל לחלוף הזמן אך לא מעבר לו. בפנינו נטען כי רכיבי החומרה, ירי, סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, מצדיקים החמרה בעונש, וכי המשיב כבר קיבל "הנחה" בענישה כשבית הדין הצבאי סבר שעברו נקי, בעוד בפועל עמדה לחובתו העבירה דנא, שטרם נתגלתה מעורבותו בה. על כן נטען שיש מקום למתחם עונש הולם שהוא גבוה יותר.
ה.
בתסקיר העדכני שהוגש לנו הומלץ על ענישה שיקומית. נציגת שירות המבחן ציינה בדיון, כי השירות התרשם מרצינות המשיב.
ו.
בא כוח המשיב תיאר את סיפור חייו הקשה, והוסיף כי בעבירה הנוכחית הורשע המשיב לאחר שנמצא בדל סיגריה בשטח עם
DNA
שלו והוא הודה מייד במקרה דומה אחר. כך נטען, הושתו עבודות שירות.
ז.
לאחר עיון החלטנו שלא להתערב הפעם וליתן משקל לשיקולי השיקום כהמלצת שירות המבחן, אף שבעיקרון צודקת המדינה. נציין תחילה, כי איננו רואים עין בעין עם בית המשפט קמא באשר לענישה בכגון דא ככלל; סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה כשלעצמו נענש לא אחת בארבע שנות מאסר, וצדקה המדינה בהחלט כי המתחם שנקבע היה נמוך מדי, בלא שנפרט נוכח התוצאה. ואולם, בנסיבות הספציפיות, כיון שחלפו שנים רבות, לא ראינו לנכון לקטוע את תהליך השיקום, בהנחה ובאמונה כי המאסר הממושך פעל את פעולתו ההרתעתית כלפי המשיב, ומתוך תקוה כי חלוף הזמן, שהוא ביסוד, לא עימעם את כוונת המשיב גם ללמוד, ומכל מקום להמשיך לעבוד ולא לשוב לעבירות. גזר הדין יישאר על כנו. אנו מזהירים את המשיב כי ניתנה לו הזדמנות ואסור שיחמיצנה.
ח.
הממונה על עבודות שירות יגיש חוות דעתו תוך 30 יום, ובעקבות זאת יושלם פסק דיננו. תנאי שחרור קיימים יעמדו בעינם עד להכרעה.
ניתן היום, ה' בטבת התשע"ד (8.12.2013).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת