ע"פ 5405/21רמי כהן נ. מדינת ישראל

1.

בפני בקשה לעיכוב ביצועם של עונש המאסר בפועל והחילוט שהושתו על המבקש בגזר דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 14.7.2021 (ת"פ 16512-08-17, השופט י' לוי ), וזאת עד להכרעה בערעור לגופו.

רקע והליכים קודמים

2.

בתמצית ייאמר כי המבקש היה אחד הנאשמים בפרשת שחיתות שלטונית חמורה, שכונתה "פרשת ישראל ביתנו", ואשר הנאשמת העיקרית בה הייתה סגנית שר הפנים לשעבר פאינה קירשנבאום (להלן: קירשנבאום ). במועד פתיחת החקירה המשטרתית כיהן המבקש כמנכ"ל משרד החקלאות.

3.

ביום 8.8.2017 הוגש כתב אישום רחב היקף נגד קירשנבאום, המבקש ושלושה אחרים, הכולל 12 אישומים, מתוכם יוחסו למבקש ב-5 אישומים שונים עבירות בתחום טוהר המידות, עבירות הלבנת הון ועבירות כלכליות נוספות. ביום 25.3.2021 בית המשפט המחוזי הרשיע את המבקש בעבירות הבאות: מתן שוחד (2 עבירות), תיווך בשוחד, ניסיון לתיווך בשוחד, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות (2 עבירות), זיוף מסמך בנסיבות מחמירות (2 עבירות), רישום כוזב במסמכי תאגיד (2 עבירות), הלבנת הון (2 עבירות), עשיית פעולה ברכוש אסור, שיבוש מהלכי משפט ואיומים. ביום 14.7.2021 בית המשפט המחוזי גזר על המבקש עונש מאסר בפועל למשך 30 חודשים, לצד עונשי מאסר על תנאי וכן קנס בסך 180,000 שקלים. כמו כן, בית המשפט המחוזי הורה על חילוט רכושו של המבקש בסך 250,000 שקלים. לבקשת בא-כוח המבקש במעמד מתן גזר הדין, בית המשפט המחוזי עיכב את עונש המאסר בפועל עד ליום 5.9.2021.

4.

בקשת עיכוב הביצוע שבפני, אשר הוגשה בד בבד עם ערעורו של המבקש על הכרעת הדין וגזר הדין, נסבה על שני רכיבי ענישה אלה בלבד – עונש המאסר בפועל והוראת החילוט.

טענות הצדדים בבקשה לעיכוב ביצוע

5.

בבקשתו טוען המבקש כי נסיבותיו הייחודיות מצדיקות לעכב את ביצוע עונש המאסר שהושת עליו, בשל גילו המבוגר (71 שנים), בשל השנים שחלפו מאז ביצוע העבירות, בהתחשב בכך שטיב העבירות בהן הורשע אינן מקימות מסוכנות כלפי הציבור ובהיותו נעדר עבר פלילי קודם. צוין עוד כי במהלך ניהול המשפט לא היה המבקש נתון במעצר, וכי הוא התייצב לכל הדיונים במשפטו. כמו כן נטען, כי מצד אחד משך תקופת המאסר שהוטל עליו לרצות אינו רב, ומצד אחר הדיון בערעור צפוי להימשך תקופה ארוכה, בשל היקפו ומורכבותו.

6.

ביחס לרכיב החילוט, טוען המבקש כי הוא אינו מתנגד לחילוט מיידי של סך 85,000 שקלים מתוך סכום החילוט הכולל, סכום שכבר מצוי בידי המדינה (בעקבות הסדר החילוט הזמני בעניינו). לצד זאת, התבקש עיכוב של יתרת סכום החילוט (בגובה 165,000 שקלים) עד להכרעה בערעור, מאחר שעל-פי הנטען גיוס הסכום ידרוש מהמבקש לממש את בית המגורים שלו ושל רעייתו. המבקש הבהיר כי הוא מסכים להותרת העיקול על בית המגורים על כנו, כערובה להבטחת החילוט, ככל שערעורו יידחה. המבקש הדגיש עוד, כי הוא אינו מבקש את עיכוב ביצועו של תשלום הקנס שהושת עליו במסגרת גזר הדין.

7.

אשר לסיכויי הערעור, נטען בבקשה בקצרה ומבלי לפרט, כי אלו אינם מבוטלים, בהתחשב בין היתר בכך שהרשעתו של המבקש התבססה על מארג של ראיות נסיבתיות, כמו גם בכך שהטענות בערעור אינן מכוונות כלפי ממצאי עובדה אלא כלפי מסקנותיו המשפטיות של בית המשפט המחוזי.

8.

יצוין כי בד בבד עם הגשת הערעור הוגשה גם בקשה למתן ארכה להגשת נימוקי הערעור עד ליום 30.11.2021 (אשר אינה מונחת על שולחני). בבקשה נטען, כי מורכבותה הרבה של התשתית הראייתית (כאשר הוגשו כ-1,444 מוצגים והוקלדו כ-7,000 עמודי פרוטוקול) וכן אורכה של הכרעת הדין (למעלה מ-1,000 עמודים) מצדיקים ליתן לבאי-כוח המבקש ארכה להשלמת נימוקי הערעור. לנוכח הגשתה של בקשה זו, ציינו באי-כוח המבקש בבקשה שבפני כי הם נכונים להגיש השלמת טיעון בעניין סיכויי הערעור לאחר הגשת נימוקי הערעור, בהתאם למועד שייקבע לכך.

9.

בתגובתה מיום 8.8.2021 התנגדה המדינה לבקשה לעיכוב ביצוע, על שני ראשיה. לטענתה, עיכוב ביצוע העונש עלול לפגוע באמון הציבור ברשויות אכיפת החוק, בפרט לנוכח העבירות החמורות בהן הורשע המבקש ולנוכח חלקו המרכזי בפרשה. המדינה הוסיפה וטענה כי סיכויי הערעור על הכרעת הדין נמוכים, מאחר שזו נסמכת על ממצאי עובדה ומהימנות, וכי סיכויי הערעור על גזר הדין קלושים אף יותר, בהתחשב באופיו המקל ביחס לטיבן וריבוין של העבירות שבהן הורשע המבקש. עוד נטען, שאורכה של תקופת המאסר כשלעצמו אינו מצדיק לעכב את ריצוי העונש, וכי בנסיבות העניין יש ליתן משקל מוגבל מאוד לעברו הפלילי הנקי של המבקש ולהתייצבותו לדיונים במהלך המשפט, שכן אלו מאפיינים ברגיל נאשמים בעבירות מהסוג שבהן הורשע המבקש. אשר לעיכוב ביצועה של הוראת החילוט, טענה המדינה כי היה על המבקש להיערך לאפשרות של חילוט רכושו מבעוד מועד, בפרט לנוכח ההתדיינות הקודמת בין הצדדים באשר לחילוט הזמני, וכי מכל מקום לא ייגרם לו נזק בלתי הפיך אם תבוצע הוראת החילוט כבר כעת.

10.

במהלך הדיון שנערך בפני ביום 8.8.2021, שב בא-כוח המבקש על טענתו כי מורכבותה של הפרשה וההיתכנות להתמשכותו של הליך הערעור מצדיקות לקבל את הבקשה ולהורות על עיכוב הביצוע המבוקש. לחלופין, נטען כי יש לעכב את ביצועו של גזר הדין למצער עד להגשתם של נימוקי הערעור, באופן שיאפשר לבית משפט זה לבחון לעומקם את סיכויי הערעור הן על הכרעת הדין והן על גזר הדין.

11.

בהתייחס לפרשה בכללותה, צוין כי על מרבית הנאשמים הנוספים (שבעניינם של חלקם הוגשו כתבי אישום נפרדים) הוטלו עונשי מאסר קצרים שאותם ריצו בדרך של עבודות שירות. למעשה, כך נטען בפני, רק על שני נאשמים נוספים בפרשה, אשר הועמדו לדין יחד עם המבקש באותו כתב אישום, הוטלו עונשי מאסר ממושכים. כך היה בעניינו של נאשם 2, שהורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון, ונגזר עליו עונש של 7 שנות מאסר בפועל. הוא הגיש ערעור לבית משפט זה, שבו קוצר קמעא עונש המאסר בפועל שהושת עליו (ע"פ 5735/18 גודובסקי נ' מדינת ישראל (9.12.2019)), ובעת שערעורו היה תלוי ועומד עוכב לבקשתו עונש המאסר בפועל (החלטת השופט א' שטיין מיום 9.1.2019). עונש מאסר נגזר בהמשך (יחד עם גזר דינו של המבקש) גם על קירשנבאום – הנאשמת המרכזית בפרשה – שעליה הושת, בין היתר, עונש של 10 שנות מאסר בפועל. להשלמת התמונה צוין כי לעת הזו טרם הוגש ערעור מטעמה של קירשנבאום, אך בא-כוח המבקש ציין כי הוא צפוי להיות מוגש, וכי לא מן הנמנע ששני הערעורים יידונו במאוחד, באופן שצפוי להאריך את הדיון בערעורו של המבקש.

12.

מנגד, שבה המדינה על עמדתה כי דין הבקשה להידחות, ככל שהיא נסבה על עונש המאסר בפועל. באת-כוח המדינה הצביעה על חומרתה של הפרשה בכלל, ועל חומרת העבירות שבהן הורשע המערער, באופן שמצדיק את תחילת ריצויו של העונש כבר עתה. לצד זאת, ובהמלצת בית המשפט, באת-כוח המדינה ציינה בשלב זה כי היא משאירה את ההכרעה ביחס לעיכוב יתרתו של סכום החילוט לשיקול דעת בית המשפט.

דיון והכרעה

13.

נקודת המוצא היא כי נאשם שהורשע בדינו ועונשו נגזר, יחל בריצוי העונש בסמוך לאותו מועד, ואין בהגשת ערעור כדי לעצור את אכיפת הדין. יחד עם זאת, ההלכה הפסוקה הכירה בכך שבמקרים מסוימים יהיה זה נכון וראוי לעכב את ביצוע העונש עד להכרעה בערעור, כדי לאפשר לנאשם למצות את זכות הערעור וכדי שלא לייתר את הדיון בו. אמות המידה להכרעה בעניין זה הותוו בע"פ 111/99 שוורץ נ' מדינת ישראל , פ"ד נד(2) 241 (2000), שם נקבע כי על בית המשפט לשקול את מכלול הנסיבות, ובהן טיב העבירה וחומרתה, משכו של עונש המאסר שהושת עליו, קיומה של סכנה הנשקפת מהמערער לביצוע עבירות נוספות, לשיבוש מהלכי המשפט או להימלטות מן הדין, נסיבותיו האישיות של המערער, אופיו של הערעור (האם הוגש על גזר הדין בלבד או גם על הכרעת הדין), וכן סיכויי הצלחתו של הערעור ( שם , בעמ' 281-277. ראו גם: ע"פ 3377/21 פלונית נ' מדינת ישראל , פסקה 10 (26.5.2021)).

14.

לאחר שבחנתי את מכלול השיקולים הרלוונטיים אני סבורה כי בעת הזו יש מקום לקבל את הבקשה באופן חלקי – כך שעונש המאסר בפועל שהושת על המערער יעוכב בשלב זה עד ליום 1.12.2021.

15.

כנטען בפני, וכפי שניתן להתרשם מהכרעת דינו של בית המשפט המחוזי, כמו גם מגזר הדין (שמחזיק לבדו 74 עמודים), התיק הוא רחב היקף – הן בשל המורכבות העובדתית של האירועים שעומדים במרכזו, והן בשל חומר הראיות הרב שהוגש. בזהירות המתבקשת, ניתן להניח כי אם יוגש ערעור מטעמה של קירשנבאום, הדבר עשוי להשפיע על שמיעת ערעורו של המבקש, מבלי שאני מכריעה בדבר.

16.

בשלב זה, המרב שניתן לומר הוא שגורלו של הערעור עדיין לוט בערפל. הדברים אמורים הן ביחס לאפשרות של הגשת ערעור מטעם קירשנבאום ואיחוד הדיון בערעורים, והן – ובעיקר – ביחס לסיכויי הערעור, שנימוקיו טרם הוגשו, ולמעשה אף תמציתם לא הועלתה על הכתב. מטעם זה, ולנוכח מכלול הנסיבות, נכון יהיה להמתין תקופה קצרה, שאורכה – מוגבל, ובמהלכה תתבהר התמונה. ניתן להעריך כי עד למועד האמור (30.11.2021) יוגשו נימוקי הערעור, וכך ניתן יהיה לקבל החלטה מושכלת יותר בבקשה לעיכוב ביצוע העונש. יתר על כן, עד אותו מועד ניתן יהיה להעריך נכונה את הבקשה אף ביחס ובהשוואה להחלטה שתתקבל בעניינה של קירשנבאום, ככל שיוגש ערעור מטעמה ולצדו בקשה לעיכוב ביצוע העונש שהוטל עליה.

17.

אשר לרכיב החילוט – שאותו הותירה המדינה כאמור לשיקול דעתו של בית המשפט – מצאתי לנכון להיענות לבקשה ולהורות על עיכוב ביצוע חלקי כמבוקש, כך שסך של 85,000 שקלים המצוי בידי המדינה יחולט כבר כעת, ואילו הוראת החילוט ביחס ליתרת הסכום (165,000 שקלים) תעוכב עד להכרעה בערעור. זאת בעיקר בשים לב לכך שעל-פי טענת המבקש, שלא נסתרה, חילוט מלוא הסכום כבר כעת יחייב את מכירת בית המגורים של המבקש ורעייתו, על כל ההשלכות הכרוכות בכך.

18.

סוף דבר: אני מורה על עיכוב ביצוע חלקי של הוראת החילוט, ביחס לסך של 165,000 שקלים, כאמור בפסקה 17 לעיל, ועל עיכוב ביצוע זמני של עונש המאסר בפועל שהושת על המבקש, עד ליום 1.12.2021. המבקש יוכל להגיש בקשה עדכנית לעיכוב ביצוע יחד עם הגשת נימוקי הערעור, ככל שתינתן לו ארכה להגשתם, וככל שיחפוץ בהמשך עיכוב ביצוע עונש המאסר עד להכרעה בערעור לגופו.