ע"פ 5407/09 פלוני נ. מדינת ישראל

השופט א' א' לוי:

בכתב אישום שהוגש לבית המשפט המחוזי בירושלים נטען, כי בשני מועדים בסמוך לחודש פברואר 2007, הוביל המערער עם שניים מחבריו קטין יליד שנת 1997 למקום מבודד, שם הפשיטוהו מבגדיו וביצעו בו, בזה אחר זה מעשי סדום. כן נטען, כי המערער וחבריו איימו על קורבנם כי אם יספר לאחר את אשר עוללו לו – הם יהרגו אותו.

המערער הכחיש את העובדות המפלילות שיוחסו לו, אולם בתום שמיעתן של הראיות החליט בית המשפט להרשיעו במעשה סדום אחד ובעבירה של הדחה בחקירה. בעקבות כך נדון המערער למאסר של 6 חודשים ויום ו-8 חודשים מאסר על-תנאי.

הערעור שבפנינו מופנה כנגד רכיב המאסר בפועל שנכלל בגזר-הדין. נטען, כי המערער היה קטין בעת האירוע, והוא נמנע מלהודות במעשה שיוחס לו, כפי שעשו שותפיו, עקב חששו מתגובת אביו, דבר שגרר הכחשת המעשה וחייב את שמיעתן של הראיות. ברם, המערער התמיד בהכחשתו גם לאחר שהורשע, ובנסיבות אלו קיים קושי לסייע לו להתמודד עם סטייתו, ועל כן נמנע שרות המבחן מלבוא בהמלצה טיפולית. בנסיבות אלו, ונוכח חומרת מעשיו, אנו סבורים כי לא היה מנוס מלנקוט נגד המערער בצעדי ענישה ולו כדי להרתיעו לעתיד לבוא, ועל כן לא גילינו בגזר הדין דבר המצדיק את התערבותנו.