ע"פ 5411/04 שלומי ניאמצ'יק נ. מדינת ישראל

בפתח הדיון הודיעה באת-כוח המשיבה, כי לנוכח המפנה החיובי שחל בדרכו של המערער, בעקבות המהלך השיקומי שכבר החל להיזקק לו, ובמטרה לעודד את המערער להתמיד בדרך התיקון העצמי, מסכימה המשיבה לאימוץ המלצתו של שירות המבחן, ולפיו יועמד מאסרו של המערער על תקופה של שישה חודשים (תוך חפיפתם לתקופה זו של שני עונשי המאסר המותנים שהופעלו נגדו), שבנתון לקבלת חוות-דעתו של הממונה על עבודות השירות יוכל המערער לרצות את מאסרו בעבודת שירות, וכן יינתן צו המעמיד את המערער בפיקוחו של שירות המבחן למשך שנה אחת.

הסניגורית טענה לפנינו כי בנסיבות העניין ראוי להסתפק בצו מבחן "טהור", אלא שנציגת שירות המבחן שללה את הוויתור על מהלך עונשי כלשהו, ואף עלינו עמדת הסניגורית אינה מקובלת.

שאלה יותר מורכבת היא בעינינו אם יהיה זה נכון לקבל את ערעורו של המערער על אורך תקופת המאסר, בטרם הוברר אם המערער אכן כשיר ומתאים לרצות את עונשו בעבודת שירות. לפיכך נימנע, בשלב זה, ממתן פסק-דין. חלף זאת נבקש מן הממונה על עבודות השירות להגיש לנו חוות-דעת, בדבר כשירותו והתאמתו של המערער לרצות עונש מאסר בעבודת שירות. יואיל הממונה להגיש את חוות-דעתו לבית-המשפט, ככל האפשר לפני יום 14.9.04, ועם קבלתה תקבע המזכירות את הערעור לפני הרכב זה להשלמת טיעון.