ע"פ 549/06 פלוני נ' מדינת ישראל ואח'

השופט א' א' לוי:

בפסק דיננו מיום י"ז באייר התשס"ו (15.5.06) קבענו כי המערער אינו בר-עונשין מחמת אי-שפיות הדעת. עם זאת, חייבנו אותו לקבל טיפול מרפאתי במקום עליו יורה הפסיכיאטר המחוזי, ולהימצא בפקוח שרות המבחן במשך שלוש שנים.

מתסקיר שהניח בפנינו שרות המבחן ביום ז' בתשרי התשס"ח (19.9.07) עולה כי המערער חדל מלהתייצב לקבלת טיפול למחלת הנפש בה נמצא לוקה, וגם ניתק את קשריו עם שרות המבחן. בנסיבות אלו הציע שרות המבחן לשוב ולקיים דיון בעניינו של המערער.

לא ראינו מקום לקיים דיון שכזה, ולכך שני טעמים: ראשית,

בסעיף 15(ה) לחוק טיפול בחולי נפש, התשנ"ו-1991, נקבע כי מקום שנאשם לא מילא אחר צו בית המשפט בעניין טיפול מרפאתי, " יורה הפסיכיאטר המחוזי על אשפוזו", ככל שהתקיימו התנאים הקבועים בסעיף 9 לחוק.

שנית,

לבית משפט השלום בבאר-שבע הוגש כתב אישום נוסף כנגד המערער, ובו יוחסו לו עבירות על פי פקודת הסמים המסוכנים. באותו תיק נתבקש מעצרו של המערער עד תום ההליכים, ולאחר שהוגשה בעניינו חוות דעת פסיכיאטרית עדכנית החליט בית המשפט, בחודש אייר התשס"ח (מאי 2005), על מעצר המשיב.

בנסיבות אלו לא ראינו מקום לנקוט בצעדים נוספים כנגד המערער. העתק מהחלטה זו יועבר באמצעות המשיבה לפסיכיאטר המחוזי.