ע"פ 550/20 שלמה הראל נ. מדינת ישראל

המערער בע"פ 550/20 (להלן: המערער ) הורשע, לאחר קיום הוכחות, באינוס, מעשה מגונה וניסיון מעשה סדום, בצעירה בת 25 שהגיעה אליו לטיפול.

בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' סגן הנשיאה נ' זלוצ'ובר והשופטים ש' פרידלנדר ו ד' כהן ) עמד בגזר דין מפורט ומנומק על הנסיבות הקשורות בביצוע העבירות, לרבות עוצמת הפגיעה שנגרמה, למרבה הצער, למתלוננת; על הערכים החברתיים שנפגעו ועל מדיניות הענישה הנהוגה, תוך התייחסות מפורטת לפסיקה שהוצגה לו על- ידי המדינה (לרבות טיעון כתוב); והעמיד את מתחם העונש ההולם על 50-30 חודשי מאסר בפועל, ולאחר איזון בין שיקולי הענישה גזר על המערער 40 חודשי מאסר בפועל, וכן מאסר על תנאי ופיצוי לנפגעת העבירה.

לפנינו ערעור המערער הן על הכרעת הדין, הן על חומרת גזר הדין, כמו גם ערעור המדינה על קולת גזר הדין. בעקבות הערותינו, לאחר שמיעת טיעוניהם של הצדדים, הודיעה באת כוח המערער, לאחר שנועצה בו, כי הוא אינו עומד על הערעור על הכרעת הדין. הן המערער, הן המדינה, עמדו על ערעוריהם על גזר הדין.

שקלנו את טיעוני הצדדים. בית המשפט המחוזי, בגזר דינו המפורט, פירט את שיקולי הענישה ואיזן ביניהם, תוך עמידה על מכלול הנתונים הצריכים לעניין, ועל רמת הענישה הנוהגת, כפי שהוצגה לו, על ידי המדינה ועל ידי המערער. לכשעצמנו, מבלי שאנו קובעים מסמרות באשר לגבולות המתחם שנקבע, אנו נוטים לסבור כי רמת הענישה שנגזרה נוטה לקולה. אולם בהינתן הכלל הידוע שלפיו ערכאת הערעור איננה ממצה את מלוא חומרת הדין, החלטנו להשאיר את העונש על כנו.

מבחינתה של נפגעת העבירה אין זה סוף פסוק, אך זהו עוד ציון דרך. קראנו אודותיה גם בתסקיר נפגעת העבירה, ואנו מאמינים ביכולתה להשתקם ומקווים כי תחזור לאיתנה.

שני הערעורים נדחים.