פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 5506/04 מוחמד אבו אל ערדאת נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

ענישה · ענישה ושיקום - גמילה מסמים במקום מאסרערעור על חומרת העונש שנגזר על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה ערעור על חומרת עונשו של מערער שהורשע על פי הודאתו בעבירות רכוש, נהיגה ותקיפת שוטר. נקבע כי הגם שיש לשקם נאשם ולסייע לו להיגמל מסמים, בנסיבות שבהן לא פעל לשיקום לפני ביצוע העבירות אין פסול בכך שתהליך הגמילה יבוא במקום המאסר. לפיכך לא מצא בית המשפט מקום להתערב בעונש.

העובדות

המערער הורשע על פי הודאתו בשורה ארוכה של אישומים הכוללים חבלה במזיד, מסחר ברכב גנוב, ניסיון לגניבת רכב וגניבתו, נהיגה מסוכנת, אי-ציות לשוטר ותקיפת שוטר בנסיבות מחמירות. בית המשפט המחוזי גזר עליו 48 חודשי מאסר ו-18 חודשי מאסר על-תנאי.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להתערב בחומרת העונש של 48 חודשי מאסר בשל הפן השיקומי והגמילה מסמים?

הלכות

  1. 1

    שיקום נאשם והסיוע לו להיגמל מהתמכרות הם שיקולים ראויים, אך כאשר הנאשם לא פעל לשיקום לפני ביצוע העבירות, אין פסול בכך שתהליך הגמילה יבוא במקום המאסר ולא בצדו.

    ״משהמערער לא עשה זאת קודם לביצוען של העבירות ובעודו מתהלך חופשי, לא ראינו פסול בכך שיעבור תהליך גמילה כזה במקום מאסרו״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • חומרת העונש
  • מאסר
  • מאסר על-תנאי
  • רכב גנוב

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט

העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים

ע"פ 5506/04

בפני:

כבוד השופט א' א' לוי

כבוד השופטת א' חיות

כבוד השופט י' עדיאל

המערער:

מוחמד אבו אל ערדאת

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה, מיום 28.4.04, בתיק פ'

373/02, שניתן על ידי כבוד השופט

י' כהן

תאריך הישיבה:

כ"ה בכסלו תשס"ה

(8.12.2004)

בשם המערער:

עו"ד אילנית אימבר

בשם המשיבה:

בשם שירות המבחן:

עו"ד תמר בורנשטיין

גב' ג'ודי באומץ

פסק-דין

השופט א' א' לוי:

בית המשפט המחוזי בחיפה הרשיע את המערער, על פי הודאתו, בשורה ארוכה של אישומים בהם יוחסו לו עבירות של חבלה במזיד, מסחר ברכב גנוב, ניסיון לגנוב רכב וגניבתו בפועל, נהיגה מסוכנת, אי-ציות לשוטר, תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות ועוד. כאן המקום להוסיף, כי את חלקם של הרכבים הגנובים מכרו המערער ושותפו למעשים בתחומי הרשות הפלשתינית.

בגין כל אלה ובגין תיקים נוספים בהם הודה, גזר בית משפט קמא למערער 48 חודשי מאסר ו-18 חודשי מאסר על-תנאי.

הערעור שבפנינו מופנה כנגד חומרת העונש, ובמסגרתו נטען כי היה נכון לשלב בגזר הדין, בצד הפן העונשי, גם את הפן השיקומי שבמרכזו עומד האינטרס הציבורי לסייע למערער להיגמל מהתמכרותו לסמים.

אף שברמה העקרונית מקובלת עלינו השקפתה באת-כוח המערער, לא ראינו מקום להתערב בעונש. הדרך בה נקט בית המשפט המחוזי נבעה מחומרת מעשיו של המערער ופגיעתה הקשה בציבור. אכן, ראוי ונכון לסייע לנאשם לשקם את חייו, ומקום שהדבר דרוש גם לעזור לו להיגמל מהתמכרותו לסמים, אולם משהמערער לא עשה זאת קודם לביצוען של העבירות ובעודו מתהלך חופשי, לא ראינו פסול בכך שיעבור תהליך גמילה כזה במקום מאסרו, כפי שקורה בפועל.

הערעור נדחה.

ניתן היום, כ"ה בכסלו תשס"ה

(8.12.2004).

ש ו פ

ט ש ו פ ט

ת ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1שיקום נאשם והסיוע לו להיגמל מהתמכרות הם שיקולים ראויים, אך כאשר הנאשם לא פעל לשיקום לפני ביצוע העבירות, אין פסול בכך שתהליך הגמילה יבוא במקום המאסר ולא בצדו.