ע"פ 551/10 פלוני נ. מדינת ישראל

בכתב אישום שהוגש לבית המשפט המחוזי בחיפה נטען, כי בעקבות חשד שעלה בלבו של המערער כי ארוסה של בתו (להלן: המתלונן), פגע בכבודה של אשתו, הוא ביקש לבטל את האירוסין. אולם, בתו לא השלימה עם כך, ועברה להתגורר עם המתלונן. עקב כך גמר המערער אומר להמית את המתלונן, ובמהלך שנת 2007 הוא הכיר אדם (להלן: רמי), שבדיעבד התברר כי הוא סוכן משטרתי. בפגישה שהתקיימה בין השניים בחודש יולי 2007 ניסה המערער לשדל את רמי לרצוח את המתלונן, ובתמורה הבטיח לו סכום של 30,000 דולר. בפגישה נוספת שהתקיימה בין השניים, בהנחיית המשטרה ופיקוחה, השתתף גם שוטר סמוי, ובמהלכה שב המערער וניסה לשדל את בני-שיחו ליטול על עצמם את משימת הרצח. במהלך פגישה זו מסר המערער תמונות של המתלונן לידי השוטר הסמוי, שהבטיח להרהר בהצעה. ניסיון נוסף לשדל את רמי והשוטר נעשה ביום 6.8.07, והמערער דרש כי הרצח יבוצע תוך חודש, ולא יפנה לתור אחר מבצע אחר.

בית המשפט המחוזי, בתום שמיעתן של ראיות הצדדים, הרשיע את המערער בעבירה של ניסיון לשידול לרצח, לפי סעיפים 33(1) בשילוב עם 300(א)(2) לחוק העונשין, ובעקבות כך דן אותו לשלושים חודשי מאסר, ושנים-עשר חודשים מאסר על-תנאי. בימים אלה הגיש המערער ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי, ובבקשה שבפני הוא עותר לעכב את ביצוע העונש עד למתן פסק-הדין בערעור.

העבירה בה הורשע העורר איננה פשוטה כלל ועיקר. אולם בפיו טענה ולפיה היה זה רמי שהעלה בפניו את האפשרות לפגוע במתלונן, ועקב מצוקותיו הוא התפתה להסכים לאותה הצעה. אפשר שטענה זו לא תביא לקביעה כי המערער אינו נושא באחריות פלילית, אולם אפשר כי היא תבוא להקלה בעונש. לעניין זה אדגיש, כי על פי מצוותו של בית המשפט המחוזי יש לנכות מתקופת המאסר את ימי מעצרו של המערער (כ-9 חודשים), וככל שהוא יזכה בשחרור מוקדם לא תעלה תקופת המאסר הנותרת על אחד עשר חודשים. בנסיבות אלו, ונוכח העובדה כי המערער הוא רופא במקצועו, שמילא עד כה בקפידה אחר החלטות בית המשפט, סבורני כי נכון לאפשר לו למצות את זכות הערעור קודם שייקרא לשאת ביתרת העונש.

נוכח האמור, אני נעתר לבקשה, ומורה על עיכוב ביצוע העונש עד למתן פסק-הדין בערעור.