ע"פ 5520/96 עלי עודה נ. מדינת ישראל

המערער הורשע בבית-משפט קמא בשלוש עבירות של התעללות בקטין, עבירת תקיפה ועבירה של הדחת קטין לסמים מסוכנים, ונדון למאסר של שנתיים וחצי והיתרה על על-תנאי.

המערער מכור לסמים והכרעת-הדין מגלה לנו מחזה קשה של אדם המכה ללא רחם בילדיו ובאישתו עד כדי פציעתם וגרימת שפכי-דם פנימיים, בין השאר כדי שישיגו עבורו כסף לשם רכישת סמים. המערער נהג להשתמש בסמים בביתו, לבדו או ביחד עם חבריו, בנוכחות ילדיו, וכתוצאה מכך למד ילדו להשתמש בסמים ואף השתמש בעצמו בסמים שהיו בבית ואשר הובאו לשם בידי המערער.

בתחילה ערער המערער הן על הרשעתו בעבירה של הדחת בנו לשימוש בסמים והן על גזר-הדין, אך במהלך הטיעון ויתר על ערעורו על ההרשעה.

אשר לגזר-הדין דעתנו היא כי לא הוכחה עילה להתערבותנו. בית-משפט קמא לא זו בלבד שלא החמיר עם המערער אלא הטיל עליו עונש הנוטה לקולה.

אנו מחליטים לדחות את הערעור.