ע"פ 5521/12 פלוני נ. מדינת ישראל

השופט ס' ג'ובראן :

1.

לפנינו ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי חיפה (השופטת ב ' בר-זיו ) בת"פ 17415-11-10 מיום 27.6.2012.

רקע והליכים

2.

המערער הורשע ביום 31.1.2012, על פי הודאתו, בעבירות של נשיאת נשק והחזקתו שלא כדין (סעיף 144 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין )); איומים (סעיף 192 לחוק העונשין); יריות באזור מגורים (סעיף 340א לחוק העונשין).

3.

על פי עובדות כתב האישום המתוקן, המערער הגיע יחד עם שני אחרים בשעות הערב למתחם מגורים בחיפה, כשהם מצוידים בשלושה אקדחים שהוחזקו שלא כדין. במקום שהה אותה העת המתלונן. עקב סכסוך בין המערער למתלונן, ירו המערער והשניים האחרים מספר קליעים בכוונה להפחיד או להקניט אותו. אחד מהקליעים פגע במכשיר טלפון נייד אותו נשא המתלונן. המערער היה קטין בעת ביצוע העבירות.

4.

טרם מתן גזר הדין, הורה בית המשפט על הגשת תסקיר של שירות המבחן לנוער בעניינו של המערער. בתסקיר המבחן מצוינות נסיבות חייו הקשות של המערער. בנוסף, נכתב כי המערער מודה בעבירות בהן הורשע, וכי לא הייתה לו כוונה לפגוע במתלונן. עוד נכתב בתסקיר כי המערער נשא נשק נוכח סכסוך דמים בין משפחתו למשפחה אחרת, סכסוך אשר גבה קורבנות מצד משפחתו. עם זאת, המערער הודיע לקצינת המבחן כי נערכה סולחה בין המשפחות, וכיום כבר אינו מסתובב עם נשק. עוד מצוין בתסקיר כי לחובת המערער הרשעה קודמת בעבירה של נשיאת נשק, בגינה נגזר עליו מאסר על תנאי וצו מבחן ל-18 חודשים.

5.

בנוסף, נכתב בתסקיר כי המערער מעוניין לבצע שינוי בדפוסי חייו, וכיום הוא מנהל אורח חיים נורמטיבי שכולל עבודה מסודרת. עוד עולה כי במהלך הפגישות שנערכו בינו לבין קצינת המבחן "הוא הביע נזקקות לטיפול על מנת לקבל כלים להתמודדות עם המצבים אליהם חשוף במסגרת החיים היומיומיים שלו, ועל כן הינו מועמד לקבוצה טיפולית לתיעול כעסים והתמודדות עם מצבי לחץ המתקיימת בשירות המבחן למבוגרים". כמו כן, פורטו גורמי הסיכון והסיכוי שעולים בעניינו, ביניהם: שאיפות ומוטיבציה לשינוי; יכולת להפיק תועלת מטיפול; יכולת קוגנטיבית תקינה; הודאתו בעבירות, וכמו כן "תפיסת הנשק כחלק 'נורמטיבי' במארג חייו ובסביבת חייו, המשך התחברות לסביבתו הטבעית ומשפחתו המורחבת אשר יש בה גורם מסכן לביצוע עבירות נוספות".

6.

נוכח כל אלה, נמנע שירות המבחן מלהמליץ על מסגרת טיפולית בעניינו של המערער, וזאת משום שהעבירות בוצעו לפני למעלה משלוש שנים, והעובדה שהמערער נמצא כבר בהליך טיפולי.

7.

בית המשפט המחוזי גזר את דינו של המערער ביום 27.6.2012. בגזר דינו, שקל בית המשפט לחומרה את העבירות בהן הורשע המערער והנסיבות המחמירות. במסגרת זאת, ציין כי איננו מקבל את טענת המערער כי נסיבות ביצוע העבירות קלות נוכח העובדה שהמתלונן לא נפגע. מנגד, שקל בית המשפט לקולה את גילו של המערער; נסיבותיו האישיות הקשות; השינוי שהתחולל בו מאז ביצוע העבירות ועד היום; הודאתו, והעובדה כי לקח אחריות והביע חרטה על מעשיו; העובדה שרק הוא הועמד לדין בגין הפרשה; וכמו כן את הסכם הסולחה בין משפחת המערער למשפחתו של המתלונן.

8.

על בסיס כל אלה, גזר בית המשפט על המערער 14 חודשי מאסר בפועל ו-18 חודשי מאסר על תנאי.

טענות הצדדים

9.

מכאן הערעור שלפנינו. במסגרתו טוען המערער כי גזר דינו של בית המשפט המחוזי סוטה בצורה משמעותית ממתחם הענישה הראוי, באופן המצדיק את התערבותה של ערכאת הערעור. לדידו, בית המשפט המחוזי לא ייחס משקל מספק לנסיבות לקולה הנזקפות לזכותו. ביניהם: העובדה כי היה קטין בעת שביצע את העבירות; חלוף הזמן מביצוע העבירות ועד מתן גזר הדין; שינוי נסיבות דרמטי ממועד ביצוע העבירות והליך השיקום המוצלח אותו הוא עובר; הסכם הסולחה שנחתם בין המשפחות; הודאתו על אף קשיים ראייתיים בהוכחת העבירות; העובדה שמתוך השלושה שביצעו את הירי לעברו של המתלונן, הוגש כתב אישום רק נגדו; העובדה שלא הוכח שהקליעים אשר גרמו לנזק נורו על ידו; העובדה כי הביע חרטה; הודאתו והזמן השיפוטי שנחסך על ידי כך.

10.

כמו כן, טוען המערער כי נפל פגם חמור בתסקיר שירות המבחן לנוער. במסגרת התסקיר, נכתב כי "ידוע לנו כי ל-א. תיקים פתוחים נוספים בגין עבירות נשק", וכפועל יוצא עולה בעניינו סיכון בשל "ריבוי עבירות של נשיאת נשק". לטענת המערער, מדובר בנתון שגוי, אשר השפיע על המלצת שירות המבחן לנוער שלא ליתן המלצה טיפולית בעניינו.

11.

עוד לעניין התסקיר, טוען המערער כי תסקיר המבחן נערך על-ידי קצינת נוער, על אף שבזמן עריכתו היה כבר בגיר. לטענתו, "ידוע כי המלצותיה הטיפוליות של קצינת המבחן לנוער במצב דברים זה מוגבלות ביותר, אם בכלל, וזאת בייחוד כאשר המערער כבר נמצא במסגרת טיפולית".

12.

עוד טען המערער כי היה צריך ליתן משקל רב יותר לאינטרס השיקומי. זאת, נוכח גילו, הוראות חוק הנוער (שפיטה, ענישה, ודרכי טיפול), התשל"א-1971 (להלן: חוק הנוער ), והמסגרת הטיפולית אשר עבר ונקטעה בעקבות גזר הדין.

13.

במענה, מדגישה המשיבה את חומרת העבירות בהן הורשע המערער, ואת העובדה כי הוא ירה לעבר אדם בתוך מתחם מגורים.

תסקירי שרות מבחן

14.

טרם הדיון, הוגשו בפנינו 3 תסקירי מבחן בעניינו של המערער:

בתסקיר מיום 4.11.2012, שהוגש על ידי שירות המבחן לנוער, נכתב כי המערער ניתק קשר עם חבריו מתקופת ביצוע העבירות, וכי התארס בחודש אפריל 2012. עוד נכתב בתסקיר כי ביום 26.6.2012 שולב המערער בקבוצה טיפולית במסגרת שירות המבחן למבוגרים, והגיע לכל המפגשים מלבד אחד. מנחי הקבוצה הטיפולית דיווחו כי "ניכרת נכונותו ויכולתו לבחון את התנהגותו העבריינית... יחד עם זאת מדובר בשלבים התחלתיים בקבוצה והשתתפותו תואמת את השלב בו נמצא". עוד מצוין בתסקיר, כגורם לסיכון: "עבירות נוספות של נשיאת נשק שבוצעו לאחר העבירה עליה נדון היום". לסיכום, נכתב כי מתבקשת דחייה בשלושה חודשים, אחריה יוגש תסקיר מבחן משלים על ידי שירות המבחן למבוגרים, אשר מהווה את הגורם הטיפולי הרלוונטי, במסגרתו תינתן המלצה.

בתסקיר מיום 10.2.2013, שהוגש על ידי שירות המבחן למבוגרים, נכתב כי המערער ממשיך להשתלב במסגרת הטיפולית באופן טוב, מתמיד להגיע למפגשים, ולוקח חלק בסיורי שטח. בהתייחס לטיפול עצמו, נכתב כי "[המערער] גדל בעולם ערכי דואלי שבין שני עולמות, בהם היה חשוף לדפוסים של תת התרבות שבשולי החברה, לצד רצון וכמיהה לאורח חיים נורמטיבי. במהלך הטיפול, ניכר אצלו לראשונה הבלבול שחווה בין שני העולמות וניכר כי כיום, הוא מכיר בהשלכות הפוגעניות וההרסניות לגביו". עוד נכתב בתסקיר כי המערער הביע חשש כבד מריצוי עונש מאסר בפועל, נוכח פגיעה בהליך השיקום ובשינוי שחל בו,

ונסיבות חייו האישיות. לסיכום, לאור העובדה כי המערער נמצא בעיצומו של ההליך הטיפולי, מתבקשת דחייה נוספת של שלושה חודשים.

בתסקיר מיום 21.5.2013, נכתב כי המערער ממשיך בהליך הטיפולי, ובמסגרת זאת עושה מאמצים "להתנתק מתת התרבות השולית שבה גדל, בין השאר בדרך של פיתוח תחושת נפרדות ממשפחתו". כמו כן, מדווחת קצינת המבחן למבוגרים על החמרה בנסיבותיו האישיות-משפחתיות. עוד צוין פעם נוספת חששו מריצוי מאסר בפועל, בין היתר נוכח "סכסוכים שיש למשפחתו המורחבת עם גורמים עברייניים שונים, אשר עלולים להיות מושלכים כלפיו". לסיכום, לאור התועלת שמפיק המערער מהליך הטיפול המורכב אותו הוא עובר, ומתוך החשש כי מאסר בפועל עלול להביא לרגרסיה בשיקומו, המליץ שירות המבחן לקצר את תקופת המאסר ולהמירה בעבודות שירות. כמו כן, במקביל, להטיל עליו צו מבחן למשך שנה וחצי.

15.

עוד נציין כי ביום 26.5.2013 ביקשנו את חוות דעתו של הממונה על עבודות שירות בעניינו של המערער. ביום 15.7.2013 התקבלה חוות הדעת, על פיה המערער אינו מתאים לעבודות שירות "נוכח קיומו של יסוד סביר לחשש לפגיעה בגופו או בחייו של אדם לרבות הנאשם" וזאת לאור חוות דעת של גורמי מודיעין. לאחר מכן, קיימנו ביום 20.11.2013 דיון נוסף במעמד הצדדים, והחלטנו לבקש חוות דעת נוספת מטעם הממונה על עבודות שירות. ביום 19.1.2014 התקבלה חוות הדעת, אשר מצאה את המערער מתאים לעבודות שירות בבית החסד בחיפה.

דיון והכרעה

16.

לאחר שעיינו בגזר הדין של בית המשפט המחוזי, בהודעת הערעור על נספחיה, בתסקירי שירות המבחן, ולאחר ששמענו את טענות הצדדים, מצאנו כי דין הערעור להתקבל בחלקו, כך שעונשו של המערער יעמוד על שישה חודשי מאסר בפועל וירוצה בדרך של עבודות שירות.

17.

כידוע, "נקודת המוצא בערעור ראשון על גזר דין היא כי ערכאת הערעור תתערב בחומרת העונש שהוטל על ידי הערכאה הדיונית רק במקרים שבהם ניכרת סטייה של ממש ממדיניות הענישה הראויה... כלל ההתערבות עצמו קובע חריג, ומאפשר לערכאת הערעור להתערב בגזר הדין, מקום שהאיזון בין חומרת העבירות כשלעצמן ובנסיבות העניין, אל מול שיקולים פרטניים שעניינם העבריין עצמו (כדוגמת עברו הפלילי, נסיבות חייו, הסיכוי לשיקום), מחייבים גזירת עונש קל או חמור יותר מזה שקבעה הערכאה הדיונית" (ע"פ 6347/12 מדינת ישראל נ' מרה (13.5.2013)).

18.

נדמה, שבמקרה שלפנינו, יש מקום לבכר שיקולי שיקום על שיקולי הרתעה, מהסיבות שיפורטו להלן.

19.

ראשית , כעולה מתסקירי המבחן, קיימות נסיבות אישיות קשות שיש לזקוף לזכותו של המערער, אשר לא יפורטו מפאת צנעת הפרט.

20.

שנית , יש לייחס משקל לעובדה כי המערער ביצע את העבירות בהיותו קטין, ולכך שכיום הוא בגדר "בגיר צעיר". בע"פ 7781/12 פלוני נ' מדינת ישראל (20.6.2013) נקבע:

"לאור כל האמור לעיל, לגישתי, יש מקום להתחשב במסגרת שיקולי הענישה בייחודיותה של קבוצת ה"בגירים צעירים". חשוב להבהיר כי אין בקביעתנו זו כדי לקבוע כי בגזירת עונשם של קבוצה זו, יש לשקול שיקולים זהים לאלו של קטינים. יחד עם זאת, על בית המשפט בקובעו את עונשו של 'בגיר צעיר' לייחס לגילו משקל משמעותי. במסגרת זאת, עליו לשקול בין היתר את קרבתו לגיל 18, ההשפעה האפשרית של מאסר בפועל על שיקומו ומצבו הנפשי, ובגרותו. הכול כעולה מתסקיר המבחן שיוגש בפניו בטרם גזירת העונש" ( שם , פסקה 58).

21.

דברים אלו יפים לענייננו. מתסקירי המבחן עולה באופן ברור כי קיים חשש ממשי להשפעתו של עונש מאסר בפועל על המערער. זאת, לאור ההליך הטיפולי אותו הוא עובר בימים אלה, נסיבותיו האישיות, והסכסוכים בין משפחתו המורחבת לגורמים עבריינים שונים. לכך יש להוסיף כי בדיון המשלים שנערך בפנינו, מסרה גב' ברכה וייס , מטעם שירות המבחן, כי המערער ממשיך בהליך השיקום והתקדמותו אף עולה על הציפיות.

22.

זאת ועוד, כאמור לעיל, בעת ביצוע העבירות המערער היה קטין. סעיף 1א לחוק הנוער מחייב ליתן "משקל ראוי" לשיקולי שיקום בגזירת עונשם של קטין נוכח התועלת והאפשרות לשיקום מלא, והעובדה "שלפניו פרושים כל חייו" (ע"פ 8480/12 בלצאו נ' מדינת ישראל (23.1.2013)). זאת, יחד עם ניסיונותיו המוצלחים של המערער בניהול אורח חיים נורמטיבי, מחייבים במקרה דנא ליתן משקל ממשי לשיקולי שיקום. נראה כי שינוי הנסיבות מאז שנגזר דינו של המערער, כפי שפורט לעיל, מחייב התערבות בחומרת העונש והפחתתו.

23.

שלישית , מצאנו טעם ממשי בטענותיו של המערער לעניין הטעות בתסקיר שירות המבחן הראשון שניתן בעניינו. בדיון שהתקיים בפנינו, הסכימו הצדדים כי לא קיימות לחובתו של המערער הרשעות נוספות מאז הרשעתו בעבירות נשוא תיק זה, וזאת בניגוד לכתוב בשני התסקירים הראשונים. אומנם, עיון בגזר דינו של בית המשפט המחוזי מלמד כי עובדה זו לא נשקלה לחומרה, אולם מדובר בשיקול נוסף להקלה בעונשו.

24.

נוכח כל האמור הערעור מתקבל בחלקו. עונש המאסר שנגזר על המערער יועמד על 6 חודשים וירוצה בעבודות שירות. יתר רכיבי גזר הדין יוותרו על כנם. למותר לציין כי על המערער לעמוד באופן מלא בתנאי עבודות השירות (ראו: סעיף 51ט לחוק העונשין). המערער יתייצב לריצוי עונשו ביום 9.2.2014 עד השעה 10:00 בפני הממונה על עבודות שירות מחוז צפון.