פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ
5527/07
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
כבוד השופט א' רובינשטיין
כבוד השופט ע' פוגלמן
המערער:
אמנון אגסי
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על גזר דינו של בית המשפט
המחוזי בתל-אביב, מיום 30.5.07, בתיק פ.ח. 1104/05, שניתן על ידי כבוד
השופטים
:
ס' רוטלוי, ע' סלומון צ'רניאק
וק' ורדי
תאריך הישיבה:
י"ב בחשון התשס"ח
(24.10.07)
בשם המערער:
עו"ד עמירם אבי חביב
בשם המשיבה:
בשם שרות המבחן:
עו"ד יעל שרף
גב' ברכה וייס
פסק-דין
השופט א' א' לוי:
המתלוננת רכשה דירה ולמימונה נטלה הלוואה מבנק. היא לא עמדה בתנאי הפירעון, ובעקבות כך, הועבר הנושא לטיפולו של המערער, עורך דין במקצועו. בכתב אישום שהוגש לבית המשפט המחוזי בשנת 2005 נטען, כי בין השנים 1995 עד 1997, במספר הזדמנויות, ביצע המערער, במשרדו בתל-אביב ובדירת המתלוננת, מעשים מגונים ומעשי סדום בגופה של המתלוננת. הוא נהג ללטף את חזה, להתחכך עם איבר מינו בגופה, ואף החדיר את איבר מינו לפיה עד שבא על סיפוקו.
המערער הודה בעובדות האמורות, ובעקבות כך הרשיעו בית המשפט המחוזי בעבירות לפי סעיפים 347(א1) ו-348(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. על כך נדון המערער ל-9 חודשי מאסר, 12 חודשים מאסר על-תנאי, והוא חויב לפצות את המתלוננת בסכום של 150 אלף ש"ח. כמו כן, הודיע המערער כי הוא מסכים להשעייתו מחברותו בלשכת עורכי-הדין במשך 5 שנים.
המערער סבור כי בית המשפט המחוזי החמיר בעניינו, כאשר השית עליו מאסר ממש, ואלה טעמיו: חלפו שנים רבות מאז ביצוען של העבירות, וחל שיהוי ניכר בפניית המתלוננת למשטרה והגשתו של כתב האישום לבית המשפט; הוא הודה, הביע חרטה והסכים להשעייתו מעיסוקו כעורך דין; עד לאישומים עליהם הוא נקרא לתת את הדין, זרמו חייו במסלול נורמטיבי, אשר כלל שרות בצה"ל בסדיר ובמילואים; עוד נטען, כי כליאתו של המערער תהיה כרוכה בנזק רב לו ולמשפחתו, ומאידך התועלת שתצמח לציבור כלל אינה קיימת.
העונש שהושת על המערער אינו חמור כלל ועיקר. המתלוננת שנסיבות חייה לא היו פשוטות, נקלעה למצוקה קשה באשר למי שניצב מולה, המערער, היתה היכולת לשלול ממנה את קורת הגג שלה. המערער ניצל מצב לא-שוויוני זה בדרך מבישה ומחפירה, ובמשך תקופה ארוכה כפה על קורבנו לציית לתאוותיו. זו סטייה קשה של מי שהצבור מצפה ממנו, עקב תפקידו, לנהוג בדרך ישרה והוגנת. מעשים מסוג זה אף
עלולים להכתים צבור שלם של עורכי דין העושים את מלאכתם נאמנה, ועל כן מצווה בית המשפט להבהיר בדרך הענישה כי מי שנכשל כשלון כה חרוץ, עלול לשלם על כך באבדן חירותו.
מנקודת השקפה זו, וכפי שהקדמנו ואמרנו, העונש שהושת על המערער אינו חמור כלל. עם זאת, הטריד אותנו מאד השיהוי הבלתי מוסבר בהליכים בעניינו. כאמור, הסתיים ביצוען של העבירות בשנת 1997, אולם התלונה הוגשה רק בשנת 2000. ואם את השיהוי הזה ניתן ליישב באותה התלבטות ידועה המלווה נפגע עבירות מין המהסס לחשוף את סודו, כיצד ניתן להסביר את העובדה שכתב האישום הוגש לבית המשפט המחוזי רק בשנת 2005, ונדרשו שנתיים נוספות עד שהסתיימו שם ההליכים.
שיהוי מסוג זה קשה הוא, קשה הוא עד למאד, הן משום שהוא מלווה בעינויי דין ממושכים, וגם משום שבמשך 10 שנים משנה לעתים אדם את חייו מן הקצה אל הקצה. זאת ועוד, המערער אינו עוסק עוד בעריכת דין, והוא שילם פיצוי בסכום לא מבוטל למתלוננת. בנסיבות אלו נראית לנו כליאתו מאחורי סורג ובריח כהחמרה יתרה, ועל כן החלטנו ללכת לקראתו ולהעמיד את תקופת המאסר בפועל בה ישא על 6 חודשים. יתר חלקיו של גזר הדין יעמדו בעינם.
הממונה על עבודות השרות מתבקש לבדוק את התאמתו של המערער לשאת בעונש המאסר שהושת עליו בדרך זו, ואם יימצא מתאים, יוסיף הממונה ויקבע את המקום שהוא מייעד לו. חוות דעתו של הממונה תונח בפנינו
בתוך 30 ימים.
ניתן היום, י"ב בחשון התשס"ח (24.10.07).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט