ע"פ 5534/01 מדינת ישראל נ. רחמים ורסאנו

1.המשיב הורשע על יסוד הודאתו בקבלת שוחד ובסיוע לאחרים להיכנס לארץ שלא כדין ונידון למאסר לתקופה של 12 חודשים ותשלום קנס של 10,000.- ש"ח. המדינה מערערת לפנינו על קולת העונש.

2.מעשה שהיה כך היה שהמשיב היה עובד של משרד החקלאות במנהל התיאום והקישור עם הרשות הפלשתינית וממונה על מתן "היתרי סוחרים" לכניסה לישראל על פי רשימות שהועברו אליו מנציג הרשות. נתברר שהמשיב נתן היתרי כניסה לכ200- תושבי עזה, כסוחרים ואף שלא היו זכאים להיתרים והוא אישר בחתימתו כעובד משרד החקלאות היתרי כניסה אלה לאחר ששודל לעשות כן על ידי תושב עזה ואחרים. בתמורה לכך קבל המשיב מתושב עזה האמור טובות הנאה שונות: שקיות פרי אחת לשבועיים-שלושה, הנחות בתשלומים על ציוד בנין, ביצוע עבודות נגרות פרטיות ושלוש ארוחות ללא תשלום.

3.אנו מסכימים עם גב' מור-אל, שטענה לפנינו למדינה, שהעונש שהושת על המשיב אינו הולם את חומרת העבירות שבהן הורשע. בדין נטען לפנינו שהמשיב שימש כלפי חוץ כנציג המדינה ונתפס למעשים של שחיתות המידות, שהכלל הוא שדינם מאסר, ופרקליט המשיב לא הצליח לשכנענו שהמקרה הנוכחי הוא יוצא מן הכלל.

חומרת מעשי המשיב גלויה לעין, אף על פי ש"התמורה" שניתנה לו אינה רבה; לקולה יש להביא בחשבון את גילו ואת מצב בריאותו וגם את הנסיבות שעליהן הצביע הסניגור המלומד. רק משום שאין ערכאת הערעור ממצה את הדין עם נאשם כפי שהיה ראוי לערכאה הראשונה לעשות, לא נמצה את הדין עם המשיב.

אנו מקבלים את הערעור ומעמידים את עונשו של המערער על מאסר לתקופה של שמונה-עשר חדשים, מתוך זה שמונה חדשים לריצוי בפועל והיתרה על תנאי, והתנאי הוא כפי שנקבע בבית המשפט המחוזי. מתקופה זו יש לנכות את תקופת המעצר ואת התקופה שאותה כבר ריצה המשיב בעבודת השירות. הקנס יוותר בעינו.

המשיב יתייצב לריצוי עונשו ביום 14.10.01 עד השעה 10:00 בבוקר במזכירות בית המשפט המחוזי בבאר שבע.