ע"פ 5546/14 דני דנקנר נ. מדינת ישראל

מונחת בפניי בקשה לפטור את המבקש מהתייצבות לשמיעת ערעורו. נימוקו העיקרי הינו שמאחר והוא מרצה עונש מאסר בכלא חרמון, וערעורו קבוע למספר דיונים בשבוע הבא ובשבוע שלאחריו - ואוסיף כי כל דיון צפוי להימשך שעות רבות – העברתו בתדירות כזו תקשה עליו.

דרך המלך היא שמערער יתייצב לדיון בערעור פלילי שהוגש. אינני רואה מקום לסטות כאן מכלל זה. לצד זאת, המערער מעלה קושי אמיתי. בנסיבות אלה מוטב שהמבקש יתייצב, וימצא פתרון – ולו חלקי – לעניין שהתעורר. ניתן להעלות על הדעת שהואיל וערעורו של המערער קבוע שלוש פעמים בשבוע הבא, ופעמיים בשבוע שלאחר מכן, רשויות השב"ס ימצאו לו הסדר כך שהוא יובא לפני מועד הדיון הראשון – יום שני הקרוב – ויוחזק באופן שאיננו מחייב הסעתו למרחקים רבים. כך בשבוע הראשון של הדיונים, וכך בשבוע השני. ניתן להניח כי פתרון מתאים עשוי אף להקל על שלטונות שב"ס העוסקים במלאכה. הואיל והדיון קבוע בקרוב, מצופה מפרקליטות המדינה שתסייע בנדון. כמו כן, נכון יהא שהפרקליטות תודיע לבא כוח המערער בהקדם – עד מחר בשעה 9:00 – האם נמצא פתרון, ולו כדי לאפשר למבקש לפנות בבקשה מתאימה.

הבקשה נדחית.