ע"פ 5559/06 ג'מאל בקראווי נ. מדינת ישראל

השופט י' אלון :

1.

המערער הורשע על פי הודאתו בעבירת ניסיון לביצוע שוד, וזאת בכך שביום 24.2.06 בשעות הבוקר נכנס לסניף בנק בכפר יסיף, כשהוא מחופש לאישה וחמוש באקדח צעצוע, וברשותו פתק בו רשם: "אל תפסידו את החיים, זה שוד. אנחנו ארבעה אנשים. בלי רעש בכלל, תוציא את הכסף, אם לא אנחנו יורים עד המוות" (התעתיק בתיקון שגיאות הכתיב). מנהל סניף הבנק ניגש למערער וזה שלף האקדח ואמר לו "זה שוד". לאחר מכן השתלטו מנהל הסניף ועמו עובדים על הנאשם עד לבוא המשטרה, שעצרה אותו.

בית המשפט קמא (כבוד השופט רון שפירא) גזר את דינו של המערער לשלוש שנות מאסר ושנת מאסר אחת על תנאי – ובפנינו ערעורו על מידת דינו.

2.

ניסיון השוד שביצע המערער בתוככי סניף בנק לאור היום, כשהוא נערך לכך ומכין עצמו לכך מבעוד זמן, הינו אירוע עברייני אלים ובוטה, ועונש המאסר כפי שהוטל על המערער אינו נוטה כל עיקר לחומרא.

הדברים מתעצמים נוכח עברו הקשה והמכביד בפלילים של המערער, ובו עבירות סמים רבות ביותר (לרבות סחר בסמים מסוכנים), עבירות רכוש (גניבה, פריצה) ועבירת תקיפת עובד ציבור.

נוכח כל אלה, איננו מוצאים מקום להתערב במידת העונש – המתונה יחסית – שהטיל בית המשפט קמא על המערער.

3.

בא כוח המערער עמד בטיעוניו על רקעו הקשה ולמוד המצוקה של המערער – בן השלושים וארבע – והתמכרותו הקשה לסמים משחר נעוריו, כעומדת ברקע לעברו המכביד בפלילים ואף לעבירה נשוא ערעור זה.

שרות המבחן בתסקיריו מפרט גם הוא את הדברים. בתסקיר המשלים שהובא בפנינו מפציעה קרן תקווה בדמות השתלבותו הטובה של המערער במחלקה לגמילה מסמים שבכלא חרמון, בו הוא מרצה את מעצרו. זאת, הן בבדיקות הדם שנערכו לו ושנמצאו נקיות משרידי סם, והן בהשתלבותו בעבודה במתפרת הנעליים שבכלא.

קצינת המבחן מסרה בעת הדיון, כי המערער עומד לקראת מעבר לשלב טיפול הגמילה המתקדם שיארך עוד כשלושה חודשים, ואם יתמיד במאמציו יעבור לאגף השיקום של הכלא, במסגרתו תיבחן השתלבותו במערכי עבודה וייצור אף מחוץ לכלא

מאמצים אלה שעושה המערער – ככל שיתמיד ויעמוד בהם – יהוו ללא ספק שיקול נכבד ומרכזי במכלול שיקוליה של ועדת השחרורים בפני יובא – על פי לוח הזמנים הצפוי – לקראת חודש ינואר 2008 – דהיינו, לקראת תום שהייתו באגף השיקום.

4.

סיכומם של דברים, ובכפוף להערתנו דלעיל, אנו מחליטים לדחות את הערעור.