ע"פ 5585/10 פלוני נ. מדינת ישראל

1.

המבקש הורשע לאחר שמיעת ראיות בביצוע עבירה של מעשה מגונה במשפחה. בית המשפט המחוזי גזר עליו 30 חודשי מאסר לריצוי בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי וכן חוייב הוא בפיצוי המתלוננת בסכום של 20,000 ש"ח. המבקש הגיש ערעור על הכרעת הדין ועל גזר הדין ויחד עימו עתר לעיכוב ביצועו של עונש המאסר.

2.

חרף טיעוניו של הסניגור, לא שוכנעתי שמקרה זה מצדיק סטייה מן הכלל האומר כי על נאשם להחל בריצוי העונש מייד עם גזירתו. תקופת המאסר אינה תקופה קצרה, אם כי יש להתחשב כמובן גם בכך שהערעור אינו מכוון אך כנגד גזר הדין. עיון בהכרעת הדין מצביע על כך, כי ההכרעה התבססה בסופו של דבר על ממצאי מהימנות ועל כן הערעור על הכרעת הדין אינו ערעור קל. המבקש היה משוחרר במהלך המשפט, אך נתון זה לא יכול להטות את הכף כנגד הכלל הנזכר באשר למועד תחילתו של ריצוי העונש.

3.

הבקשה נדחית. המבקש יתייצב לריצוי המאסר במזכירות הפלילית של בית המשפט המחוזי בחיפה ביום 1.8.2010 לא יאוחר מן השעה 10:00.