ע"פ 5590/02 מדינת ישראל נ. סאמר קרעין

ערעור וערעור שכנגד: המערער בע"פ 5638/02 ( המערער ) מערער על הרשעתו בדין ואילו המדינה (בע"פ 5590/02) מערערת על קולת העונש.

המערער הורשע בבית-המשפט המחוזי בירושלים בשני אישומים של החזקת סם מסוכן ובאישום של חבלה חמורה והדחה בחקירה. משהורשע כך בדינו נגזר עונשו ל-24 חודשי מאסר בפועל בגין שתי עבירות הסמים ול-12 חודשי מאסר בפועל בגין שתי העבירות האחרות, סך-הכל 36 חודשים. כן הופעל עונש מאסר על-תנאי בן שנה, שישה חודשים במצטבר ושישה חודשים בחופף, כך שתקופת המאסר בפועל במלואה היא 42 חודשים. כן הוטל על המערער מאסר על-תנאי בן 18 חודשים.

אשר לערעורו של המערער על הכרעת הדין. שני אישומי הסמים שלעניין נסבים על החזקת סם מסוכן מסוג קנביס במשקל של למעלה מ-1,400 ג"ר באישום אחד, ובמשקל של למעלה מ-18,000 ג"ר קנביס באישום השני. אשר לאישום השלישי: בעת שהמערער היה עצור בבית מעצר הוכנס אל תאו פלוני אשר המערער כעס עליו הואיל ופלוני סיבך את המערער בעבירת הסמים. המערער תקף את אותו פלוני, חבל בו חבלה חמורה והכל - כדבר ההרשעה - כדי לנסות ולהניא אותו בכוח ממסירת הודעה אשר תפליל את המערער.

עו"ד אלי תוסיה-כהן, ב"כ המערער, תקף לפנינו - הן בכתב הן על-פה - מימצאים שקבע בית-משפט קמא ואשר עליהם הושתתה הרשעת המערער באישומים עליהם עמד לדין. קראנו את הטיעונים שבכתב ושמענו את הטיעונים על-פה, אך לא נמצא לנו כי יש עימנו מקום להתערב במימצאים שקבע בית-משפט קמא. מימצאים אלה מעגנים עצמם היטב בחומר הראיות - כך לעניין עבירות הסמים וכך לעניין תקיפתו של פלוני והניסיון להדיחו בחקירה - ולא מצאנו כי עלה בידי עו"ד תוסיה-כהן להשמיט את הבסיס מתחתיהם.

אנו מחליטים לדחות את הערעור על ההרשעה.

אשר לערעורה של המדינה על גזר-הדין: ערעור זה בדין יסודו. היה זה ביום 29.2.96 שהמערער נידון לחמש שנות מאסר בפועל ולשנה מאסר על-תנאי בעבירה של החזקת כ-50 ג"ר קוקאין. המערער שוחרר ממאסרו ביום 1.5.2000. לא חלפה אלא כשנה ממועד שיחרורו, וביום 22.5.01 עבר את העבירה של החזקת למעלה מ-1,400 ג"ר סם מסוכן מסוג קנביס. יתר-על-כן: המערער נעצר ושוחרר ממעצר ולא חלפו אלא ימים מספר, וביום 27.5.01 נתפס בעבירה של החזקת למעלה מ-18 ק"ג סם מסוכן מסוג קנביס. משנעצר לאחר שנתפס בביצועה של עבירה זו, ובעודו במעצר, תקף את פלוני למחרת היום, ביום 28.5.01. בנסיבות אלו כולן אנו סבורים כי בית-משפט קמא הקל עם המערער ביתר, וראוי הוא כי נחמיר בעונשו תוך שנהייה נאמנים לדרכנו שלא להחמיר בערעור בעונש כפי שראוי היה להטיל מלכתחילה.

אנו מחליטים אפוא לבטל את גזר-הדין שנגזר על המערער בגין שתי עבירות הסמים, ותחת 24 חודשים מאסר בפועל אנו גוזרים עליו 36 חודשים מאסר בפועל. אשר להפעלת עונש המאסר על-תנאי, הפעלה זו תהיה כולה במצטבר על עונש המאסר המוטל על המערער בפרשה שלפנינו. עונש המאסר הכולל שיהיה על המערער לשאת יעמוד אפוא על 60 חודשים: 36 חודשים בגין עבירות הסמים, 12 חודשים בגין החבלה וההדחה ו-12 חודשים הפעלת המאסר על-תנאי. עונש המאסר על-תנאי שהוטל על המערער, ובתנאים שהוטל, יעמוד בעינו.

היום, י"ג באדר ב' תשס"ג (17.3.2003).

ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

02055900_G03.doc

מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il