ע"פ 5596/01 פריד סרוג'י נ. מדינת ישראל

השופטת ד' דורנר :

המערער הורשע על פי הודאתו בעבירות של גניבה על-ידי עובד, וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. מכתב האישום בו הודה עולה, כי הוא גנב מהחברה בה עבד (להלן: המתלוננת) למעלה ממאה שיקים בסך של כ800,000- ש"ח. במסגרת הסדר טיעון, הסכימו הצדדים כי יושת על המערער תשלום פיצוי למתלוננת בסך של 150,000 ש"ח; וכי המדינה תבקש להטיל על המערער עונש של שנה וחצי מאסר בפועל, והמערער מצדו יוכל לטעון לגבי עונש המאסר. בטיעוניו הטעים המערער בעיקר, כי הוא ביצע את העבירה בגיל צעיר, ומאז חלף זמן רב במהלכו הודה והביע חרטה; וכי בנו חולה אפילפסיה וזקוק לו. מנגד, טענה המדינה כי המשיב גנב במשך תקופה ארוכה סכומי כסף גדולים תוך פגיעה באמון של מעסיקיו; וכי השיקולים לקולא עליהם מצביע המערער הובאו כבר בחשבון שעה שביקשה רק שנה וחצי מאסר בפועל.

בית-המשפט המחוזי, לאחר ששמע את טענות הצדדים, והתרשם מתסקיר שירות המבחן החיובי של מערער, גזר עליו מאסר בפועל לתקופה של 14 חודשים. כן נגזרו עליו מאסר על-תנאי לתקופה של 10 חודשים, תשלום פיצוי למתלונן בסך של 150,000 ש"ח, והוא הועמד בפיקוח מבחן לתקופה של חצי שנה מיום שחרורו.

ערעורו של המערער הופנה כלפי חומרת עונש המאסר, והצדדים חזרו בעיקר על טענותיהם שטענו בפני בית-המשפט המחוזי. במהלך הדיון הסכים המערער לנסות ולגייס סכום כסף נוסף על-מנת לפצות את המתלוננת, ובא-כוחו הודיענו, כי כל שבאפשרותו של המערער להוסיף לתשלום שכבר שילם בסך של 150,000 ש"ח, הוא סך נוסף של 86,800 ש"ח.

העונש שנגזר על המערער אינו חורג מהסדר הטיעון, והוא תוצאת החלטתו של בית-המשפט המחוזי לאחר ששמע את כל שנטען גם בפנינו. העונש משקף את חומרת מעשיו של המערער, ומהווה להם, כמו גם לנזק שגרם למתלוננת, תגובה הולמת. לא היינו רואים להתערב בו, אלא שהמערער ובני משפחתו עשו מאמץ וגייסו סכום כסף נוסף, הגם שאינו גבוה דיו, להוסיף לפיצוי המתלוננת. זאת, בצירוף נסיבותיו הלא קלות של המערער, הובילנו להקל במידת מה בעונשו.

החלטנו איפוא להעמיד את עונש המאסר בפועל שנגזר על המערער על שנים-עשר וחצי חודשים. יתר חלקי פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי יעמדו בעינם.