ע"פ 5598/15 ולדימיר שמילוב נ. מדינת ישראל

1.

מונחת בפניי בקשה לעיכוב ביצוע עונשי המאסר והפיצוי שנגזרו על המבקש בבית המשפט המחוזי בבאר שבע (ת"פ 51900-07-13 מפי כבוד השופט אלון אינפלד ) – 30 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו, מאסר על תנאי ופיצוי למתלונן בסך 30,000 ₪ – עד להכרעה בערעורו.

2.

המבקש הודה במסגרת הסדר טיעון שלא התייחס לעניין העונש. ואלו העובדות הרלוונטיות לכתב האישום המתוקן: על רקע ויכוח בנושא סמים התפתחה בין המבקש והמתלונן קטטה. אחרים הגיעו למקום תוך ניסיון להפריד בין הצדדים. או אז ניגש המבקש לקולנועית שלו, שעמדה בקרבת מקום, ונטל ממנה סכין. הוא חזר למקום הקטטה ודקר את המתלונן באמצעות הסכין בחלק הפנימי של ירכו השמאלית, סמוך למפשעה. בעקבות הדקירה, פונה המתלונן לבית חולים, עבר ניתוח ואושפז למשך עשרה ימים.

בדיון שהתקיים בפניי, הסנגורית שמה דגש על תסקיר שירות המבחן שהוגש בהליך קמא. צוין שהמבקש עובר הליך טיפולי בתחום הסמים, ובהמשך עליו לעבור טיפול בתחום האלימות. הטענה העיקרית של הסנגורית היא כי יש מקום לגזור על מרשה עונש מאסר של שישה חודשים במסגרת עבודות שירות כהמלצת שירות המבחן. אי מתן עיכוב ביצוע המאסר ימנע את מימוש חלופה עונשית זו. עוד מבקשת הסנגורית לעכב את עונש הפיצוי. לעומתה, בא כוח המדינה סבור כי אין לעכב את פסק דינו של בית המשפט המחוזי מעבר לתקופה קצרה – כפי שנקבע.

3.

הלכת שוורץ שניתנה על ידי הרכב מורחב (ע"פ 111/99 שוורץ נ' מדינת ישראל , פ"ד נד(2) 241 (2000)) מהווה אמת המידה שנקבעה בפסיקה בכל הקשור לבקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר. נקבע, כי מצד אחד יש לתת את הדעת לאמון הציבור במערכת אכיפת החוק, ומצד שני, להימנע מיצירת מצב לפיו הערעור עשוי להתייתר.

עיינתי בחומר. דעתי היא כי על פני הדברים, ומבלי לקבוע מסמרות מעבר לנדרש בבקשה זו, הסיכוי להטלת עונש מאסר בדמות עבודות שירות אינו גבוה דיו כדי להצדיק קבלת הבקשה. התוצאה לנפגע העבירה קשה היא. המבקש עזב את מקום הקטטה כדי להצטייד בסכין, חזר למקום והעצים את מעשי האלימות תוך כדי שימוש בכלי נשק קר. יתרה מזו, התמונה לגבי שיקום המבקש מורכבת מזו שהציגה הסנגורית. שירות המבחן העריך כי הסיכון להישנות העבירה הוא בינוני, כך שישנו סיכון לביצוע עבירות אלימות בחומרה בינונית. המבקש החל אמנם בתהליך שיקום, אך התקדמותו בתהליך אינה בדרגה שמטה את הכף בעד קבלת הבקשה. עוד יצוין שהגם שהמבקש לא עבר עבירות בשנים האחרונות, הוא בעל עבר פלילי ואף ריצה פעמיים עונש מאסר בפועל.

4.

יוצא מכל האמור, כי דין הבקשה להידחות. אף אם יש מקום למתן הקלה מסוימת בדבר תקופת המאסר במסגרת הערעור, ואינני קובע זאת לכאן או לכאן, לא נראה בשלב זה שיש סבירות לקיצור כה משמעותי של העונש עד לתקופה שתאפשר את ריצויו בעבודות שירות. נדמה כי האיזון הראוי מוביל לדחיית הבקשה תוך קביעת מועד קרוב יחסית לשמיעת הערעור. על רקע נסיבות העניין, אף לא יהיה נכון לעכב את הביצוע של עונש הפיצוי.

הבקשה נדחית. מועד הדיון בערעור זה ייקבע תוך כ-6 חודשים מהיום.