ע"פ 562/07 עזרא מזרחי נ. מדינת ישראל

השופט א' א' לוי:

המערער והמתלונן הם נהגי מוניות בתל-אביב, שבתאריך 24.3.06 נתגלעה ביניהם מחלוקת על רקע של מה שהוגדר כ"חטיפת נוסעים". בעקבות ויכוח שפרץ בין השניים, הם החליטו ליישב את הסכסוך במקום אחר אליו נסעו עם מונית. משיצאו מהרכב הלם המערער עם אגרופו בפניו של המתלונן, וזה הגיב באותה דרך. אולם בכך לא הסתיים העניין, הואיל והמערער הוסיף ודקר את המתלונן עם מכשיר חד, מספר פעמים בחזהו, בבטנו ובירכו. כתוצאה מכך הובל המתלונן לבית חולים, שם אושפז למספר ימים לצורך טיפול רפואי.

המערער הודה בעובדות האמורות, ובעקבות כך הרשיעו בית המשפט המחוזי בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 333 בנסיבות סעיף 335(א)(1) לחוק העונשין,

התשל"ז-1977. בהמשך, נדון המערער לשלוש שנות מאסר, שנה וחצי מאסר על-תנאי, והוא חויב לשלם למתלונן פיצוי בסכום של 2000 ש"ח.

המערער, אשר סבור כי בית המשפט המחוזי החמיר עמו, טען בפנינו באמצעות באת כוחו המלומדת, עו"ד א' אבידוב, כי הערכאה הדיונית לא נתנה את דעתה לכלל הנימוקים לקולא שהובאו בפניה, וביניהם – הודאתו, חרטתו הכנה, ממצאיו של שרות המבחן, נסיבות האירוע ותרומתו של המתלונן לקטטה. עוד נטען, כי העונש שנגזר חורג מרמת הענישה הנוהגת, כפי שעולה מפסקי-הדין אליהם הפנה המערער.

המערער חטא באלימות קשה, שבשנים האחרונות הפכה לנגע של ממש בקרב החברה בישראל. כנגד תופעה זו התריעו בתי המשפט, ומשהדבר לא עשה את שלו, החלה ננקטת רמת ענישה מחמירה, כדי להבהיר לעבריינים בכוח את הצפוי להם. אנשים בני תרבות מיישבים סכסוך מסוג זה אליו נקלעו המערער והמתלונן בדו-שיח, ובהעדר הסכמה, פתוחה בפניהם הדרך להסתייע ברשויות הממונות על אכיפת החוק. אולם אסור להם בתכלית האיסור ליטול את החוק לידיהם, הואיל ותגובות מסוג זה הסתיימו לא אחת בקיפוח חיי אדם ופציעתם באופן קשה של רבים. עם התנהגות שכזו חברה חפצת חיים אינה יכולה להשלים, ועל כן התקשינו לקבל את השקפתה של עו"ד אבידוב, לפיה החמיר בית משפט קמא בעונשו של שולחה.

אנו סבורים כי העונש שנגזר למערער הנו מתון, ועל כן לא ראינו מקום לשנות ממנו.