ע"פ 5629/07 פלוני נ. מדינת ישראל

השופט א' א' לוי:

1.

המערער נשוי למתלוננת ולהם שתי בנות בוגרות. ערעור זה עוסק במסכת אירועים שהתרחשו בין השנים 2003 עד 2005, על רקע התערערות היחסים בין בני הזוג. באחד הלילות של חודש פברואר 2005, שבה המתלוננת מבילוי בשעה מאוחרת, והדבר עורר את זעמו של המערער. בעקבות כך הוא דרש ממנה ומבנותיו לעזוב את הבית, וקצב לכך ארכה של שבוע. בבוקר המחרת שב הוויכוח בין בני הזוג והתלהט, ובמהלכו סטר המערער למתלוננת ואחר כך אחז בצווארה וניסה לחנוק אותה. המתלוננת ביקשה מאחת מבנותיה להזעיק את המשטרה, והמערער איים במלים כי אם כך תעשה "זה הסוף שלה".

בחודש מאי 2003 כעס המערער על בתו שארחה בביתם חבר, וכאשר ניסתה המתלוננת להסביר לו כי אין בכך פסול, הוא אחז בסכין מטבח ואיים עליה "שיהרוג אותה ושלא מגיע לה לחיות". כאשר יצאה המתלוננת מחדרה, הטיל המערער לעברה אגרטל שהתנפץ על הקיר.

בחודש ספטמבר 2004 דרש המערער מהמתלוננת לקיים עימו יחסי מין, ומשסירבה, ניסה לכפות זאת עליה בכוח, אולם הדבר לא עלה בידו.

בכל העובדות הללו הודה המערער בגדרו של הסדר טיעון אותו גיבשו הצדדים, ובעקבות כך הורשע בעבירות של איומים, תקיפת בת זוג, הדחה בחקירה, איומים, היזק בזדון, החזקת סכין וניסיון לאינוס. מכוח אותו הסדר הצהירה המשיבה, עובר להודאת המערער בעובדות, במילים אלו: "המגמה בתיק... לאפשר לבני הזוג לחזור ולחיות ביחד כאשר במידה ושירות המבחן בתסקיריו יאמץ כיוון שיקומי, אנו נהיה מוכנים ללכת לקראת הנאשם".

2.

בתאריך 16.2.06 הוגש לבית המשפט המחוזי תסקיר בו המליץ השרות לאפשר למערער לשוב לביתו (עד אז היה בהרחקה), ולדחות את הדיון למספר חודשים כדי לשלבו במסגרת טיפולית. בתסקיר נוסף שהוגש בחודש מאי 2006, דווח על התקדמותו של המערער בתהליך הטיפולי, ועל כן המליץ השרות להעמיד את המערער במבחן במשך שנה, ולקבוע תנאי לכך – התמדה בהשתתפותו בתהליך הטיפולי. משהתחדש הדיון בחודש ספטמבר 2006, הודיע בא-כוח המשיבה כי מכוח ההסכמות אשר קדמו להכרעת הדין, ונוכח התסקיר החיובי בעניינו של המערער, הוא מציע לאמץ את המלצותיו של שרות המבחן. התובע הוסיף והודיע, כי לאחר התלבטות החליטה המשיבה שלא לעתור אף למאסר בדרך של עבודות שירות. לאחר שהצדדים טענו לעונש, נדחה הדיון לשימוע גזר-הדין. ברם, ימים ספורים לאחר אותה ישיבה, ושלא במעמד הצדדים, החליט בית המשפט המחוזי לפנות לממונה על עבודות השירות, כדי שיחווה דעתו באשר להתאמתו של המערער לבצע עבודות מסוג זה. משהתחדש הדיון בחודש נובמבר 2006, עתרה המשיבה להגשתו של תסקיר נוסף עקב הזמן שחלף מאז הוגש התסקיר הקודם (יולי 2006), וחרף התנגדות הסנגור, נעתר בית המשפט לבקשה זו. משתסקיר זה הוגש, התברר כי המלצת שרות המבחן לא השתנתה, היינו, העמדתו של המערער במבחן בנוסף לגזירתו של מאסר על תנאי. הישיבה הבאה של בית המשפט התקיימה בחודש פברואר 2007, והפעם עתר בא-כוח המשיבה לגזור למערער גם מאסר בדרך של עבודות שרות. בגזר-דינו מחודש ניסן התשס"ז (אפריל 2007), אימץ בית המשפט המחוזי המלצה זו, ודן את המערער ל-6 חודשי מאסר בהם ישא בדרך של עבודות שירות, 12 חודשים מאסר על-תנאי, והוא הועמד בפיקוח שירות המבחן במשך שנה. בית המשפט נימק את גזר דינו בכך, שלא ניתן להסתפק בעניינו של המערער במאסר על תנאי בלבד, מאחר ולא יהיה בעונש מסוג זה איזון ראוי.

3.

בערעור שבפנינו, בו עותר המערער לבטל את עבודות השרות בהן חויב, נטען כי המשיבה חזרה בה מעמדתה המקדמית ללא עילה, אף שבעבר כבר נתנה את הסכמתה שלא לעתור לעונש מסוג זה, והיא החזיקה בעמדה זו לאורך זמן נוכח התסקירים החיוביים שהגיש שרות המבחן. ועוד נטען, כי המערער הינו המפרנס היחיד של משפחתו, וחיובו לבצע עבודות שרות יהיה כרוך בפיטוריו ממקום עבודתו, דבר שעלול לגרום שבר כלכלי. לבסוף, נטען כי המערער מקפיד ליטול חלק בתהליך הטיפולי, וחיובו לשאת בעבודות שרות עלול לפגוע גם בתהליך זה.

4.

לא מצאנו מקום או עילה להתערב בגזר דינו של בית המשפט המחוזי. במשך תקופה ארוכה מירר המערער את חיי אשתו ובנותיו, תוך שהוא אינו בוחל באלימות, ובאחד המקרים אף עשה זאת תוך שהוא מאיים עם סכין שאחז בידו. לשיאו הגיע המערער כאשר ביקש לכפות על אשתו לקיים עמו יחסי-מין שלא מרצונה. אלו עבירות שהעונש בגינן הוא בדרך כלל מאסר ממושך, ועל כן נכונותו של בית המשפט המחוזי ללכת לקראת המערער דרך כה ארוכה, ולפטור אותו ממאסר ממש, הוא המרב שמותר וניתן היה לעשות למענו. אכן, המערער היה רשאי להבין מהעמדה בה נקטה המשיבה בתחילת הדרך, כי היא לא תעתור למאסר, גם לא כזה שבו ניתן לשאת בדרך של עבודות שירות. אולם, בנסיבותיו החמורות של מקרה זה, נכון עשה בית המשפט המחוזי כאשר הגיע למסקנה כי לא ניתן לפטור את המערער בחיובו לבצע שירות לתועלת הציבור, גם אם מסתמן מפנה חיובי בהתנהגותו.

נוכח האמור, אנו מחליטים לדחות את הערעור.

המערער יופנה פעם נוספת לממונה על עבודות השירות, המתבקש לבדוק את התאמתו לשאת בעונש מאסר על ידי ביצוע עבודות מסוג זה, וכן יקבע את המקום שהוא מייעד לו. חוות דעת הממונה תונח בפנינו בתוך 30 ימים, ובעקבות כך נשלים את פסק-הדין בערעור.