ע"פ 5652/07 ויקטור בוחניק נ. מדינת ישראל

השופט א' א' לוי:

בכתב אישום מתוקן שהוגש לבית המשפט המחוזי בנצרת נטען, כי בתאריך 17.6.06 פנה המתלונן למערער, שכנו, וטען בפניו כי בנו השליך למדרגות שטיח שהיה מונח בכניסה לביתו. בעקבות כך, ועל רקע סכסוך קודם בין השניים, צעק המערער על המתלונן ולאחר מכן נטל מקל והכה אותו. אולם, המערער לא הסתפק בכך, והוא נכנס לביתו, נטל אקדח וירה לעבר המתלונן. כתוצאה מהירי נפצע זה האחרון ביד ימין וברגל ימין ונגרמו לו חבלות נוספות.

המערער הודה בעובדות האמורות, ובעקבות כך הרשיעו בית המשפט המחוזי בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה, לפי סעיף 329(א)(1)+(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. בהמשך, ולאחר שלבית המשפט הוגש תסקיר של שרות המבחן והצדדים טענו לעונש, נגזרו למערער שנת מאסר, שנה מאסר על-תנאי, פיקוח של שירות המבחן במשך שנה, והוא חויב לפצות את המתלונן בסכום של 7500 ש"ח.

בערעור שבפנינו, המופנה כנגד העונש, נטען כי בית המשפט המחוזי החמיר עם המערער מכל אחד מהטעמים הבאים: לא נתן משקל ראוי לאמור בתסקירו של שרות המבחן והמלצותיו; המערער הוא אדם בגיל מתקדם, נשוי ואב לארבעה ילדים הסמוכים על שולחנו; התנהגותו עד כה היתה נורמטיבית, וכישלונו הנוכחי נבע מהיותו בעל אישיות חלשה נעדרת חוסן פנימי; לא ניתן משקל הולם לצער ולחרטה שהביע המערער, כפי שלא ניתן משקל לעדויות האופי והעובדה שהמערער שרת ביחידה מובחרת בצה"ל. לבסוף נטען, כי לכליאתו של המערער עלולה להיות השלכה הרסנית על חייו ועל חיי משפחתו.

לא מצאנו בכל אלה עילה להתערב בעונש. המערער חטא באלימות קשה ביותר, ונראה שרק בדרך נס לא הסתיים האירוע בתוצאה קשה פי כמה. שימוש באלימות בכלל, ועל רקע סכסוכים פעוטים בפרט, הפך בשנים האחרונות לתופעה שרבים חוטאים בה, ועם כך לא ניתן להשלים. חמור שבעתיים הוא השימוש בנשק בסכסוכים מסוג זה, ועל כן מצווים בתי המשפט לשגר מסר שיבהיר לכל, כי כל החוטא בתחום זה יהא צפוי לתגובה עונשית קשה אשר עלולה לכלול גם כליאה ממושכת. ובאשר למערער, דעתנו היא כי בית המשפט המחוזי הלך לקראתו כברת דרך ארוכה בעונש המתון שהשית עליו, ולא מצאנו מקום להקל עמו עוד.

הערעור נדחה.

המערער יתייצב לשאת בעונשו במזכירות בית המשפט המחוזי בנצרת, ביום כ"ה בתשרי התשס"ד (7.10.07) עד לשעה 11:00.