ע"פ 5666/01 ח'אלד צוץ נ. מדינת ישראל

1.המערער הורשע בשורה של שישה עשר מעשים הקשורים בגניבת רכב ובמסחר ברכב גנוב ובעבירות של פריצה לרכב גנוב. כן הורשע בעבירה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה, דהיינו נהיגה ברכב בזמן פסילה. עונשו של המערער הועמד על שש שנות מאסר. כן צורף למאסר חלק מעונש מאסר בעבודות שירות אותו טרם הספיק לרצות. בנוסף נדון המערער למאסר על תנאי לתקופה של שנתיים למשך שלוש שנים שלא יעבור עבירה נגד הרכוש, למאסר על תנאי לתקופה של תשעה חודשים למשך שלוש שנים שלא יעבור עבירה של נהיגה בזמן פסילה, וכן לפסילה בפועל מלנהוג ברכב למשך שנתיים מיום שחרורו מהמאסר.

2.על פי המוסכם בין הצדדים, מתקבל הערעור ביחס להרשעת המערער בעבירה של נהיגה בזמן פסילה, וכן ביחס לעונש של פסילה מלנהוג במשך שנתיים, וכן ביחס למאסר על תנאי של תשעה חודשים, כשהתנאי היה שלא יעבור עבירה של נהיגה בזמן פסילה. המערער מזוכה בזה מהעבירה האמורה, ושני פרטי העונש הנ"ל מבוטלים בזה.

עוד מוסכם על בעלי הדין, כי המערער יורשע בעבירות המפורטות במוצגים מ/1, מ/2 ו-מ/3 המצורפים לבקשה המוסכמת על ידי באי כוח בעלי הדין. המדובר בשתי עבירות נוספות של פריצה לרכב על מנת לגנוב, עבירה של גניבת רכב, עבירה של ניסיון לגניבת רכב, עבירה של ניסיון פריצה לרכב על מנת לגונבו, שתי עבירות של החזקת כלי פריצה וכן עבירה של גניבה מרכב. על פי המוסכם ביניהם, מורשע המערער בעבירות אלה.

נותרה מחלוקת בשאלת גובה העונש לאור ההרשעה כפי שתוקנה כמפורט לעיל, דהיינו לאחר זיכוי מהעבירה של נהיגה בזמן פסילה ולאור תוספת העבירות על פי המסמכים מ/1, מ/2 ו-מ/3 אשר המערער הורשע בהן.

3.שקלנו את טיעוני בא כוח המערער כולם. הגענו למסקנה, שאין להתערב בעונש שהוטל על המערער. ריבויין של העבירות בהן הורשע אשר הפכו למכת מדינה, והרשעות קודמות מאותו סוג, הצדיקו את העונש אשר הוטל עליו. המערער אמנם מנסה לשקם עצמו ומתמודד עם התמכרותו לסמים אשר היא שהובילה אותו למעשי העבירה. דווח לנו על תכנית שיקום בה הוא מצוי בכלא. תכנית זו, בה הוא נוטל חלק, אם יתמיד בה, יתכן ותסייע לו להשתחרר בתום 2/3 מאסרו. אך הגענו למסקנה שאין בה להצדיק הפחתה בעונש שהוטל עליו.

4.על סמך כל האמור לעיל, בכפוף לאמור בפיסקה 2 לעיל, הערעור נדחה.