פרטי ההליך
בבית המשפט
העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ 567/03
בפני:
כבוד השופטת ד' דורנר
כבוד השופט א' א' לוי
כבוד השופטת א' חיות
המערער:
איגור בטלוק
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על פסק-דין בית-המשפט המחוזי
בחיפה מיום 12.12.02 בת"פ 363/01, שניתן על-ידי כבוד השופטים ח' פיזם, ש'
שטמר ור' שפירא
תאריך הישיבה:
ט"ו בכסלו התשס"ד
(10.12.03)
בשם המערער:
עו"ד פארס בריק
בשם המשיבה:
עו"ד יאיר חמודות
פסק-דין
השופטת ד' דורנר:
המערער ושותפו, יבגני סבלין (להלן: השותף), התגוררו בדירה נטושה, יחד עם איגור סרברניקוב, והוא אז בן 21. בתאריך 31.8.01, בעוד סרברניקוב ישן, השניים תקפו אותו. השותף היכה בו בצינור ברזל, בעוד המערער בעט בו ברגליו. כתוצאה ממכות קשות אלה, הלך המנוח לבית-עולמו, והמערער ושותפו עזבו יחדיו את הדירה.
תחילה הואשמו השניים בעבירה של רצח. ברם, בגדר הסדר-טיעון הוגש כתב-אישום מתוקן, והם הואשמו, חלף עבירת הרצח, בעבירה של הריגה. השניים הודו, השותף נדון ל-18 שנות מאסר, מתוכן 16 שנים לריצוי בפועל והיתרה על-תנאי, והמדינה הסכימה כי יש להקל במידה מסוימת בעונשו של המערער, אשר השתתף בגרימת מותו של המנוח בבעיטות, בעוד שהשותף היכה בו במוט ברזל. עמדה זו התקבלה על דעת בית-המשפט, ועל המערער נגזרו 16 שנות מאסר, מתוכן 14 שנים לריצוי בפועל והיתרה על-תנאי.
בערעור על חומרת העונש נטען, כי ההבדל הקל יחסית בין עונשו של המערער לעונש שותפו, שהוא העבריין העיקרי, פוגע בעקרון אחידות הענישה.
לא נוכל לקבל טענה זו. לדידנו, ספק אם היה צריך לתת משקל להבדל זה בין השניים, ואשר מעשיהם בוצעו בצוותא חדא, כאשר המערער בעט במנוח בעוד שותפו לידו מכה בו במוט ברזל.
כתב-האישום כאמור תוקן, והמערער הואשם בעבירה של הריגה בה הודה, אך מעשיו, למצער, מתקרבים מאוד לרצח.
העונש איננו, איפוא, חמור מידי.
הערעור נדחה.
ניתן היום, ט"ו בכסלו תשס"ד
(10.12.03).
ש ו פ ט ת ש ו פ
ט ש ו פ ט ת