ע"פ 5673/10 פלוני נ. מדינת ישראל

השופט א' א' לוי:

בית המשפט המחוזי בירושלים הרשיע את המערער, על פי הודאתו, בעבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות ואיומים. במישור העובדתי נטען כי המערער הוא בן-דודו של נתן בראל (להלן: נתן), שאחותו (להלן: המתלוננת) נשואה לניר מרדכי (להלן: המתלונן). בפרשה בה עוסק ערעור זה היו מעורבים שניים נוספים, אושרי שמעוני (להלן: אושרי) ומרדכי בן עמי (להלן: מרדכי), חבריו של נתן.

בין נתן, אושרי והמערער מצד אחד, למתלונן מצד שני, נתגלעה מחלוקת על רקע כספי ועל רקע החשד כי המתלונן אנס את שתי אחיותיו של נתן. בתאריך 20.2.08, בסמוך לחצות הגיעו המערער וחבריו לביתו של המתלונן ודרשו ממנו להצטרף אליהם. משעשה זאת, הם הסיעוהו לצפון הארץ, שם שהה אושרי במעצר בית. נטען, כי המערער וחבריו הכו את המתלונן, ונתן, אושרי ומרדכי המשיכו בכך במלון דירות בטבריה לשם לקחו אותו. ביום המחרת, בשעת צהריים, הפגישו נתן ואושרי את המתלוננת עם המתלונן, ואילצו אותו להודות כי בגד בה עם אחותה. אותו מפגש אלים הופסק בעקבות התערבות חבריו של המתלונן.

כאמור, המערער הודה בעובדות שיוחסו לו, וכך נהגו הנאשמים האחרים בפרשה. בעקבות כך נדון כל אחד מהנאשמים לששה שבועות של מאסר על דרך של עבודות שרות, וששה חודשים מאסר על-תנאי.

המערער משיג בפנינו על העונש שהושת עליו, ולהלן טעמיו: בית המשפט המחוזי שגה כאשר דן בעניינם של כל הנאשמים כמקשה אחת, ולא גזר לכל נאשם את העונש על פי חלקו היחסי בפרשה; חלקו של המערער בפרשה קטן, ולכך היה צריך ליתן ביטוי בגזר-הדין; עוד נטען, כי המערער הנו גרוש ואב לילד שבמזונותיו חויב, וביצוען של עבודות שירות יהיה כרוך בהכבדה כלכלית.

לא מצאנו בערעור זה ממש. המערער נמנה על חבורה שהחליטה לעשות דין לעצמה בניגוד לחוק. הם הובילו אדם בו חשדו, והחזיקו אותו בניגוד לרצונו במשך שעות רבות תוך שהם נוהגים בו באלימות. המערערים פעלו בצוותא חדא ומטרתם היתה משותפת, ועל כן רשאי היה בית המשפט המחוזי לנהוג בהם כפי שנהג.

הערעור נדחה.

הממונה על עבודות השירות מתבקש להניח בפנינו, בתוך 30 ימים, חוודת דעת נוספת בעניינו של המערער, ובעקבות כך נשלים את פסק הדין בערעור.