ע"פ 5695/02 דותן פניש נ. מדינת ישראל

בהסכמת באת-כוח המשיבה, שהתבססה על הנמקתו לגוף העניין של בית המשפט המחוזי, הננו מקבלים את הערעור על הכרעת הדין במובן זה שהרשעת המערער בחבלה בכוונה מחמירה (לפי סעיף 329(1) לחוק העונשין) ובעבירת תקיפה (לפי סעיף 381(א)(3) לחוק) מתבטלת. הסניגור לא עמד על יתר חלקי הערעור בנוגע להכרעת הדין.

העונשים שנגזרו על המערער הולמים את חומרת מעשיו וכן את עברו הפלילי. נראה שבמקרים קודמים הקלו בתי המשפט עם המערער, ולא מן הנמנע שהקלה זו עודדה אותו להמשיך בביצוע עבירות. בצדק, לכן, קבע בית המשפט המחוזי, כי הגיעה השעה להעמיד את המערער במקומו ולהענישו בעונש מרתיע. עם זאת, על רקע ביטול חלק מסעיפי ההרשעה בדין, ובהתחשב בכך שזהו מאסרו הראשון של המערער, החלטנו להקל בעונשו במובן זה שעונש המאסר בפועל שנגזר עליו יועמד על 20 חודשים תחת 30 חודשים, וההפעלה של המאסר על-תנאי תצטבר בהתאם להוראות שקבע בית המשפט המחוזי. עונש הפסילה נותר על כנו.

בית המשפט המחוזי גזר על המערער גם שלוש שנות מאסר על-תנאי לתקופה של 3 שנים כשמסגרת עבירות התנאי היא רחבה מאד. אנו מחליטים לתקן מרכיב זה בגזר הדין במובן זה שעונש המאסר על-תנאי יועמד על 18 חודשים לתקופה של שלוש שנים והתנאי הוא שבתוך אותה תקופה לא יעבור המערער עבירה מסוג פשע.