ע"פ 5699/10 מייק דיין נ. מדינת ישראל

השופט א' א' לוי:

באחד מימיו של חודש יולי 2009 קשר המערער עם שניים אחרים - שבתאי בן חמו ודודו ביטון – לפרוץ לדירה בנתיבות. הם הגיעו לזירה בשעת ערב, פרצו לדירה מבעד לאחד החלונות, וגנבו מתוכה תכשיטים שונים. לאחר שביצעו את זממם נסעו ביטון והמערער ברכב בו נהג האחרון, עד שבשלב מסוים נאלצו לעצור עקב מחסום שהקימו עובדי מע"צ. בשלב זה הגיעה למקום ניידת משטרה, שני שוטרים שהיו בה ניגשו לרכב בו נהג המערער, ואחד מהם רכן לעברו עם פלג גופו העליון. או אז פתח המערער בנסיעה מהירה, תוך שהוא עולה על רגלו של השוטר. בעקבות כך התפתח מרדף במהלכו ניסה ביטון להזעיק עזרה מידידיו, מתוך כוונה לחסום את דרכה של הניידת הדולקת אחריהם. בסופו של דבר הגיעו המערער ושותפו לקרית מלאכי, שם נטשו את הרכב ונמלטו רגלית. באישום נוסף שיוחס למערער נטען, כי בתחילת חודש יולי 2009 הוא היה שותף לקשר נוסף לפרוץ לדירה, קשר שבסופו של יום לא יצא אל הפועל.

המערער הודה בעובדות המפלילות שיוחסו לו, ובעקבות כך הורשע בעבירות של קשירת קשר לבצע פשע, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, התפרצות לבניין מגורים והחזקת מכשירי פריצה. על כך הוא נדון ל-36 חודשי מאסר, שתי תקופות של מאסר על-תנאי, קנס בסך 5000 ש"ח, והוא חויב לשלם פיצוי בסכום דומה. כמו כן, נפסל המערער מנהיגה במשך שלוש שנים.

בערעור שבפנינו משיג המערער על רכיב הפסילה שבעונש, אולם לאחר שבחנו את גזר הדין ונימוקי הערעור, לא מצאנו מקום או עילה להתערבותנו. המערער נהג ברכב במהלך ביצוע עבירה, והוסיף וחטא בבריחה משוטרים שהורו לו לעצור, תוך שהוא פגע באחד מהם. בנסיבות אלו פסילת המערער מנהיגה כמו התבקשה מאליה, ולא מצאנו כי בית המשפט המחוזי החמיר עמו מעבר למתחייב מנסיבות האירוע ומרמת הענישה הנוהגת.

הערעור נדחה.