פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט
לערעורים פליליים
ע"פ
5711/10
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
כבוד השופט א' גרוניס
כבוד השופט ח' מלצר
המערער:
אמיר מקלדה
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על גזר דינו של בית המשפט
המחוזי בחיפה, מיום 17.6.2010, בת.פ. 16838-10-09, שניתן על ידי השופטת ד' סלע
תאריך הישיבה:
י"ג באלול התשע"א
(12.09.11)
בשם המערער:
עו"ד יוסף
עאמר
בשם המשיבה:
בשם שירות המבחן למבוגרים
עו"ד גלי פילובסקי
גב' ברכה וייס
פסק-דין
השופט א' א' לוי:
בתאריך 14.10.03 קשרו אמיר מקלדה (להלן: המערער) ונ' מ', קטין יליד חודש מרץ 1990 (להלן: הקטין), קשר לבצע שוד בחנות בחיפה. את זממם ביצעו השניים בשעה 23:00 לערך, כאשר נכנסו לחנות ודרשו מהעובד במקום (להלן: המתלונן) סכום של 500 ש"ח בטענה כי חייבים להם סכום זה. משסרב המתלונן להיענות לדרישה, איים עליו המערער כי ידקור אותו, ובהמשך הוא תקף אותו תוך ניסיון לפתוח את הקופה. משלא הצליח לעשות זאת, הוא עקר את הקופה ממקומה ומסר אותה לקטין. בתום כל אלה הסתלקו השניים עם הקופה בה היה סכום של 837 ש"ח, וכן נטלו עמם שני בקבוקי וודקה.
למערער ולקטין יוחסו עבירות של שוד וקשירת קשר לבצע פשע, לפי סעיפים 402(ב) ו-499(א)(1) לחוק העונשין. המערער הודה בעובדות שיוחסו לו, בעוד שבעניינו של הקטין נשמעו ראיות ובעקבות כך הוחלט להרשיע גם אותו. גזר דינו של המערער ניתן בחודש תמוז התש"ע (יוני 2010), והוא נדון ל-32 חודשי מאסר, 18 חודשים מאסר על-תנאי, וכן חויב לפצות את המתלונן בסכום של 10,000 ש"ח.
עניינו של הקטין התברר בפני מותב אחר של בית משפט קמא, ובגזר הדין שניתן בחודש אב התש"ע (יולי 2010) הוא נדון ל-6 חודשי מאסר בהם ישא בדרך של עבודות שירות, 12 חודשים מאסר על-תנאי, והוא הועמד בפיקוח שרות המבחן לתקופה של 18 חודשים. בית המשפט נמנע מלחייב את הקטין בתשלום קנס ופיצוי נוכח מצבו הכלכלי הדחוק.
המערער מלין בפנינו על חומרת העונש. נטען, כי בית המשפט המחוזי לא נתן משקל הולם לגילו הצעיר, היותו נעדר עבר פלילי קודם, הודאתו בעובדות, החרטה שהביע, והיותו נתון בשעת השוד תחת השפעתם של משקאות משכרים. עוד נטען, כי היה נכון לבקש משרות המבחן להגיש תסקיר משלים קודם למתן גזר הדין, הואיל ורק לאחר שהמערער שוחח עם בני משפחתו, הוא הפנים את הצורך בהשתתפותו בתהליך טיפולי.
לא מצאנו בנימוקים אלה עילה לשנות מן העונש. המערער הוא אמנם אדם צעיר (יליד שנת 1982), אולם לא עול ימים שהתקשה להבין את הפסול שבמעשיו. לשוד קדם קשר עם הקטין, ובעת ביצועו לא היסס המערער מלפעול בכוח נגד קורבנו. זו התנהגות עמה לא ניתן להשלים, ונכון היה להגיב עליה ביד קשה. באשר להשתתפות המערער בתהליך טיפולי, מסקנתו של שרות המבחן כפי שעולה מהתסקיר שהוגש לבית משפט קמא, היתה כי לא נמצא מקום לבוא בהמלצה ברוח זו, עקב התנגדותו של המערער. כך או כך, ככל שהמערער גמר אומר לפנות לדרך הטיפולית היא אינה חסומה בפניו, אולם אין בכך עילה כדי להקל בעונש אותו מצאנו הולם וראוי. לא ראינו מקום לשנות מן העונש גם נוכח העונש שהושת על הקטין, ולו מחמת הפער הניכר בין גילם של השניים.
הערעור נדחה.
ניתן היום, י"ג באלול התשע"א (12.09.11).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט