ע"פ 5725/96 משיח באזוב נ. מדינת ישראל

הנשיא א. ברק:

המערער הודה בעקבות עיסקת טיעון. זו כללה בחובה, בין השאר, עונש מאסר בן ½ 4 שנות מאסר בפועל וקנס בסכום של 20,000 ש"ח. בית המשפט לא ראה לנכון לכבד את עיסקת הטיעון, והטיל על המערער 13 שנות מאסר, מהן 10 לריצוי בפועל. מכאן הערעור שלפנינו לענין העונש בלבד, כאשר הטענה שבפי בא-כח המערער הינה כי יש לקיים את עיסקת הטיעון.

עם פתיחת הדיון התייצבה בפנינו גב' בן-אור, בשם המדינה. היא מסרה לנו כי לצערה לא נפרשו שיקולי התביעה במלואם בפני הערכאה הראשונה. לענין זה נמסר לנו כי המערער הוא עד חיוני לביסוס כתב האישום כנגד שני שותפיו האחרים. בלא עדותו אין אפשרות להוכיח את שני האישומים הראשונים. כן נמסר לנו כי קיימים שיקולים ראייתים אשר הצדיקו את העיסקה. בנסיבות אלה סבורה גב' בן-אור, כי היה מקום לקיים את עיסקת הטיעון.

מקבלים אנו עמדה זו מנימוקיה. התוצאה היא כי אנו מקבלים הערעור, מבטלים את גזר הדין שהוטל על המערער ומטילים עליו תחתיו עונש מאסר בפועל בן ½ 4 שנים ומאסר על-תנאי בן 3 שנים, והתנאי הוא שהמערער לא יעבור עבירה של סחר בסמים מסוכנים במשך 3 שנים. כן מוטל על המערער קנס בן 20,000 ש"ח או שנת מאסר תחתיו. הקנס ישולם בתוך שבוע ימים מהיום.