פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בשבתו כבית
משפט לערעורים פליליים
ע"פ 5734/02
בפני:
כבוד השופטת ד' ביניש
המערער
:
דן
כהן
נגד
המשיב
ה :
מדינת ישראל
ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 1.7.02
בתיק ב"ש 91620/02 שניתנה על ידי כבוד השופט ז' כספי
תאריך
הישיבה: כ"ט בתמוז התשס"ב (9.7.02)
ב
שם המער
ער: עו"ד עליזה
לוין
בשם
המשיבה: עו"ד מיכאל קרשן
החלטה
המערער הורשע בבית-משפט השלום בתל-אביב-יפו בשני האישומים בגינם הועמד לדין - האישום האחד עניינו תקיפת בן זוג הגורמת לחבלה, מעשה מגונה בכוח ואיומים, והאישום השני עניינו תקיפת בן זוג. העבירות בהן הורשע המערער בוצעו כלפי מי שהיתה חברתו בתקופה הרלוונטית לאישומים. בגין הרשעתו בעבירות שיוחסו לו, נידון המערער ל-12 חודשי מאסר לריצוי בפועל, בניכוי ימי מעצרו מיום 3.11.00 עד ליום 7.12.00, וכן ל-12 חודשי מאסר על תנאי אם יעבור תוך שלוש שנים מיום שחרורו עבירה בה הורשע. בהסכמת המדינה, עיכב בית-משפט השלום את ביצוע גזר-הדין בשבועיים ימים לשם הגשת ערעור לבית-המשפט המחוזי.
המערער הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו כנגד הרשעתו ולחלופין כנגד חומרת העונש, וביקש לעכב את ביצוע עונש המאסר שהושת עליו עד למתן החלטה בערעור. בית-המשפט המחוזי (השופט ז' כספי) דחה את בקשת המערער לעיכוב ביצוע העונש. כנגד החלטה זו מופנה הערעור שבפניי.
טענת בא-כוח המערער היא כי סיכויי הערעור טובים. עוד טען כי תקופת המאסר בפועל שהושתה על מרשו קצרה, וכי ללא עיכוב ביצוע עלול המערער לרצות את עונשו בטרם יתברר ערעורו. כן ציין כי המערער מנסה לשקם עצמו והוא מצוי כיום במסגרת דתית שבה אינו מקיים קשר עם נשים. מנגד, טען בא-כוח המדינה כי אין מקום לעיכוב ביצוע העונש. לטענתו, סיכויי הערעור כנגד ההרשעה ולחלופין כנגד חומרת העונש קלושים. בא-כוח המדינה הוסיף וציין כי המערער הורשע בעבר בעבירה של איומים כנגד אשתו דאז. בהתחשב בכך, ונוכח הרשעתו בעבירות האמורות כנגד חברתו בתקופה נשוא האישומים, טען כי למערער נטייה לנהל מערכות יחסים אלימות עם בנות-זוגו, דבר המצביע על מסוכנותו. עוד ראה לציין כי שירות המבחן נמנע מליתן המלצה בעניינו של המערער בפני בית-משפט השלום.
שקלתי את חומרת המעשים בהם הורשע המערער ואת נסיבות ביצועם, את עברו הפלילי של המערער ואת הסיכויים הלכאוריים של ערעורו, אל מול נסיבותיו האישיות כפי שנפרשו בחומר שבפניי ויתר נסיבות המקרה. בהתחשב בכל אלה, ונוכח מדיניותו של בית-משפט זה לעניין עיכוב ביצוע עונש מאסר (ראו: ע"פ 111/99 שוורץ נ' מדינת ישראל , פ"ד נד (2) 241), אינני רואה להתערב בהחלטת בית-המשפט המחוזי שלא לעכב את ביצוע העונש. עם זאת, בשים לב לאורכה של תקופת המאסר בפועל שהושתה על המערער, על הערעור שהגיש לבית-המשפט המחוזי להיקבע לשמיעה בהקדם, ואני מפנה תשומת לב נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו לצורך לקבוע את הערעור לשמיעה במועד קרוב.
המערער יתייצב לריצוי עונשו ביום 28.7.02 עד שעה 10:00 במזכירות בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו. הערבויות הקיימות יעמדו בתוקפן להבטחת ההתייצבות.
ניתנה היום, ז' באב התשס"ב (16.7.2002).
ש
ו פ ט ת