ע"פ 5734/10 סאבר קאשור נ. מדינת ישראל

1.

בעקבות הסדר הטיעון הודה המבקש בעובדות של כתב אישום מתוקן והורשע בעבירות של אינוס במרמה ומעשה מגונה במרמה. בית המשפט המחוזי בירושלים השית עליו 48 חודשי מאסר, מתוכם 18 חודשים לריצוי בפועל והיתרה על תנאי. כמו כן חויב המבקש לפצות את המתלוננת בסכום של 10,000 ש"ח. המבקש הגיש ערעור לבית משפט זה על גזר הדין. במסגרתו של הערעור הוא עותר לעיכוב ביצועו של עונש המאסר עד להכרעה בערעור.

2.

בכתב האישום המקורי הואשם המבקש בעבירה של אינוס בכפייה. בשלב מסוים של ההליך הושג כאמור הסדר טיעון. כתב האישום המתוקן הביא לשינוי בסעיפי העבירה. על פי האמור בכתב האישום המתוקן פגש המבקש את המתלוננת באחד מרחובותיה של ירושלים והציג עצמו בפניה כרווק יהודי. כמו כן אמר המבקש למתלוננת כי הוא מעוניין בקשר רומנטי משמעותי. זמן קצר לאחר המפגש בין השניים עלו הם במעלית של בניין כלשהו ובהמשך קיימו יחסי מין בהסכמה. בעודם במעלית חיבק המבקש את המתלוננת, חיכך את איבר מינו בגופה ונישק את חזה. אף מעשים אלה נעשו בהסכמתה של המתלוננת. הנתונים בעניין הרווקות והדת של המבקש לא היו נכונים. לאור העובדות האמורות ובהסכמתו של המבקש וסניגורו הוא הורשע בעבירות הנזכרות, היינו אינוס במרמה ומעשה מגונה במרמה.

3.

כאמור, הערעור מופנה נגד גזר הדין. אין כל טענה, כי לא היה מקום להרשיע את המבקש בעבירות שבכתב האישום המתוקן. יש לזכור שעסקינן בהסדר טיעון, קרי במצב בו הנאשם והסניגור הסכימו לעובדות שבכתב האישום המתוקן ולהרשעה בעבירות הנזכרות. על רקע זה יש להתייחס לנקודות נוספות שיש לקחתן בחשבון כאשר בוחנים את השאלה האם לעכב את ביצועו של עונש המאסר עד להכרעה בערעור. שירות המבחן הגיש שני תסקירים. השירות המליץ כי אם יוטל עונש מאסר יהא הדבר בעבודות שירות וכן שהמבקש יועמד למבחן לתקופה של שנה. נקודה נוספת שראוי לציינה היא שהמבקש היה עצור במשך תקופה של קרוב לחודשיים. בהשיתו את המאסר בפועל, קבע בית המשפט המחוזי כי תקופת המעצר תנוכה מעונש המאסר לריצוי בפועל. משמע, על המבקש לרצות מאסר בפועל של קצת למעלה מ-16חודשים.

4.

הגעתי למסקנה, כי יש במקרה זה להיעתר לבקשה. נסיבות העניין, כעולה מכתב האישום המתוקן, הינן יוצאות דופן. אין לשלול את האפשרות שערכאת הערעור תקל בעונשו של המבקש. זאת ועוד, המבקש היה משוחרר במהלך משפטו. אף תסקירי שירות המבחן הינם בעלי אופי חיובי. על כן, מקרה זה בא בגדר המקרים שראוי להורות בעניינם על עיכוב ביצוע. המבקש יהיה משוחרר עד להכרעה בערעור וזאת בתנאים הבאים:

א.

הפקדה במזומן של 20,000 ש"ח.

ב.

התייצבות בתחנת המשטרה הקרובה למקום מגוריו אחת לשבוע, ביום א'.

ג.

יוצא צו עיכוב יציאה מן הארץ.