ע"פ 5737/11 רומן ויניאקובסקי נ. מדינת ישראל

השופטת מ' נאור :

1.

לפנינו ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופטת

צ' צפת ) ב-ת"פ 7538-03-10 מיום 4.7.2011. המערער הורשע על יסוד הודאתו בעובדותיו של כתב אישום מתוקן, בו יוחסו לו עבירות של קשר לקשירת פשע, התפרצות למקום מגורים, גניבה, נהיגה בפזיזות וברשלנות, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ושיבוש מהלכי משפט. על המערער נגזרו 15 חודשי מאסר בפועל, 10 חודשי מאסר על תנאי, פסילת רישיון נהיגה למשך 3 שנים מיום שחרורו, פיצוי למתלונן בסך 2,500 ש"ח, וקנס בסך 1,000 ש"ח.

כתב האישום המתוקן ופסק דינו של בית המשפט המחוזי

2.

ביום 17.2.2010 קשר המערער קשר עם חברו לפרוץ לדירת מגורים באשדוד על מנת לגנוב ממנה רכוש. המערער וחברו הכינו מפתח מותאם לדירה מבעוד מועד, באמצעותו נכנסו לדירה בשעות הערב. מן הדירה גנבו תכשיטים שונים, ונמלטו ברכב. במהלך הימלטותם נסעו באופן פרוע, חצו נתיבים, פנו פניית פרסה תוך שהם גורמים לרכבים אחרים לבלום את רכבם בפתאומיות על מנת למנוע תאונה, ועקפו כלי רכב רבים. שוטרים בניידת סמויה שהבחינו בהם הורו להם לעצור, והם עצרו את רכבם בשולי הדרך תוך שרכבים משטרתיים חוסמים אותם מלפנים ומאחור. המערער וחברו השליכו את התכשיטים, וניסו להימלט ברכבם, עד שנעצרו לבסוף.

3.

על יסוד הודאתם בעובדות אלו, הרשיע בית המשפט המחוזי את המערער ואת חברו בעבירות הבאות: קשירת קשר לביצוע פשע (לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין התשל"ז-1977 (להלן: החוק )); התפרצות למקום מגורים (לפי סעיף 406(ב) לחוק), גניבה (לפי סעיף 384 לחוק), נהיגה בפזיזות וברשלנות (לפי סעיף 338(1) לחוק), הפרעה לשוטר במילוי תפקידו (לפי סעיף 275 לחוק) ושיבוש מהלכי משפט (לפי סעיף 244 לחוק).

4.

בבואו לקבוע את עונשם של המערער וחברו, עמד בית המשפט המחוזי על חומרת העבירה של התפרצות לבית מגורים, ועל השלכותיה על ביטחון הציבור. כן ציין בית המשפט את האופן בו סיכנו השניים את שלום הציבור בנהיגתם הפרועה, כשנמלטו מן הדירה ומן השוטרים. בית המשפט התייחס בכובד ראש לנסיבות חייהם הקשות של המערער ושל חברו, כפי שעלו מתסקירי שירות המבחן ומטיעוני השניים בפניו. באשר למערער, ציין בית המשפט לקולא את הנסיבות בהן גדל. המערער נטל אחריות, גם אם לא מלאה, על מעשיו, השתתף בקבוצה טיפולית במסגרת מעצרו ומעוניין בשיקום. המלצת שירות המבחן בעניינו הייתה כי הוא ירצה את עונשו בדרך של עבודות שירות.

נוכח חומרת העבירות, החליט בית המשפט שלא לקבל את המלצת שירות המבחן, וגזר על המערער 15 חודשי מאסר בפועל, 10 חודשי מאסר על תנאי, פסילת רישיון נהיגה למשך 3 שנים מיום שחרורו, פיצוי למתלונן בסך 2,500 ש"ח, וקנס בסך 1,000 ש"ח.

עיכוב ביצוע עונש המאסר

5.

בהתאם להחלטתו של בית משפט זה (הנשיאה ד' ביניש ) ובהסכמת המשיבה, עוכב ביצוע עונש המאסר עד להכרעה בערעור. יתר מרכיבי גזר הדין לא עוכבו, ותנאים מגבילים אותם קבע בית המשפט המחוזי (השופטת ט' חימוביץ ) הושארו על כנם. כמו כן, הוחלט על עיכוב יציאתו מהארץ של המערער עד להכרעה בערעור.

הערעור

6.

ערעורו של המערער הוא על חומרת העונש שנגזר עליו, ובתמצית – סבור הוא כי מאסרו יקטע את תהליך השיקום אותו החל. המערער טוען כי ב-7 השנים שקדמו לביצוע העבירה בה הורשע, לא היה מעורב בכל פעילות עבריינית. עבירות הרכוש הקודמות בהן היה מעורב המערער הן מתקופה בה התגורר ברחוב, והוא ביצע אותן לדבריו, כדי לשרוד. המערער טוען כי "עלה על דרך המלך", עבד באופן סדיר ותמך כלכלית באמו ובאחותו, ואף הגן עליהן מפני אלימות. בשנתיים האחרונות עבד באופן סדיר בדוכן ירקות, הוא עובד כעת כחשמלאי בניין, השתתף בקבוצה טיפולית לעצורי בית, והתבלט בה. כל זאת, תוך התגברות על עברו הקשה של המערער, דימויו העצמי הנמוך, וקשיי הקליטה של משפחתו בארץ.

העבירה שביצע, לטענת המערער, היא בבחינת מעידה חד פעמית. המערער מציין כי קיבל אחריות מלאה על מעשיו, וכי נפתח בכנות לקצין המבחן, לרבות קבלת אחריות על עבירת ההתפרצות. לטענתו חלקו בעבירת ההתפרצות היה פחוּת משל חברו. עוד טוען המערער כי יש להבחין בינו לבין שותפו לעבירה, שכן בשונה מחברו הוא מביע מוטיבציה לשיקום ומתרחק מפלילים. לטענת המערער, בית המשפט המחוזי לא ייחס משקל מספק לתסקיר המבחן, ויש לאפשר לו לממש את ההזדמנות השיקומית הטמונה בהמשך צו המבחן ובהשתת רכיבי עונש אחרים תחת עונש מאסר בפועל.

7.

מתסקיר עדכני שהוגש עולה כי המערער מתגורר עם אימו ואיננו נמצא בקשר עם אביו. הוא עובד כעוזר חשמלאי מזה 10 חודשים, ומעוניין ללמוד הנדסת חשמל. מעסיקיו שבעי רצון מעבודתו והוא משתלב בה היטב, לרבות מבחינה חברתית. המערער הביע חרטה על מעשיו, מסר כי שילם את הפיצויים שהושתו עליו, והביע נכונות לשלם פיצויים נוספים אם יידרש. כן הביע המערער לפי תסקיר המבחן מוטיבציה לשיקום, ובהליך הטיפולי בו נטל חלק למד לזהות גורמי סיכון ולהתמודד עם גורמי לחץ ומשבר. המערער הביע נכונות להמשך שיתוף הפעולה עם צווי מבחן עתידיים שייגזרו עליו, ולאור כל האמור – מומלץ בתסקיר לשקול ענישה שיקומית, לצד צו מבחן שיחזק את התהליך בו החל המערער. כן ממליץ התסקיר להימנע מהטלת עונש מאסר בפועל על המערער.

8.

בטענות על פה עמדה באת כוח המערער, עו"ד יפית גולן, שעשתה עבור המערער כל שניתן לעשות, על תהליך שיקומו של המערער. המערער עובד אצל מעסיק קבוע מבוקר עד לילה; משתלב בקבוצות של שירות המבחן, הכיר חברים חדשים, ואין לו לדבריה כל כוונה לחזור למעגל הפשע. לטענתה יש ליתן עדיפות לשיקומו של המערער, ואין מקום לאסור אותו מאחורי סורג ובריח. לחילופין ביקשה לקצר שנה מתקופת הפסילה כיוון שרכיב הפסילה, להבדיל מרכיב המאסר, לא עוכב והמערער אינו נוהג כבר למעלה משנה.

9.

בא כוח המדינה עו"ד בן ארויה מתנגד לכל הקלה בעונש.

דיון והכרעה

10.

אכן, למערער רקע קשה. משום צנעת הפרט לא ניכנס לפרטים. ואולם גזר הדין שלפנינו הוא גזר דין מקל, עד מאוד. גזר הדין נותן את מלוא המשקל, אם לא למעלה מכך לכל הנסיבות המקלות. ארועים של נהיגה פרועה מן הסוג שארע כאן גוררים, בדרך כלל, עונשי מאסר לא קצרים. היתה אמנם "הפוגה" בעבירות שביצע המערער, אך עבודות שירות שבצע בעבר לא הרתיעו אותו מהעבירה הנוכחית. המערער אינו נער עוד. הוא יליד 1985. הטיעון בדבר ילדות קשה אינו יכול להמשיך ולהצדיק בשלב זה של חייו, יחס מקל. העונש הוא כאמור עונש מקל ביותר, ואין מקום לכך ששיקולי שינויים באורח חייו של המערער יגברו בעוצמה כה רבה על כל שיקול אחר. אין מקום גם לקיצור תקופת הפסילה; העובדה שהמערער לא נהג היא פועל יוצא מבקשת עיכוב הביצוע שהגיש.

11.

הערעור נדחה. המערער יתייצב לריצוי עונשו במזכירות בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, ביום א' ה-20.5.2012 עד השעה 10:00.