פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 5744/06 גיא תדמור נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המערער הורשע בניסיון למעשה מגונה תוך גרימת חבלה ונגזרו עליו שנת מאסר ופיצוי למתלוננת. הוא ערער על חומרת העונש בשל עברו הנורמטיבי, שירותו הצבאי, משבריו הנפשיים וטיפולו. בית המשפט דחה את הערעור וקבע כי הנימוקים לקולה כבר נשקלו והעונש מתחייב מחומרת המעשה.

העובדות

המערער הודה בעובדות כתב האישום ותקף אישה שהגיעה למשרד לביצוע עבודות ניקיון בשעה מוקדמת, הפילה אותה ארצה והפשיל את מכנסיה במטרה לבצע בה מעשה מגונה. המתלוננת הדפה אותו והימלטה, ונגרמו לה חבלות. המערער נדון לשנת מאסר, שנתיים מאסר על תנאי ולפיצוי של 10,000 ש"ח.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להקל בעונשו של המערער שהורשע בניסיון למעשה מגונה תוך גרימת חבלה גופנית וחבלה חמורה?

הלכות

  1. 1

    נימוקים לקולה שנשקלו על ידי הערכאה הדיונית אינם מצדיקים התערבות כאשר העונש הוא מאסר ממש המתחייב מחומרת המעשה

    ״בהנמקה זו לא מצאנו פגם. אדרבא, נראה לנו שלולא אותם נימוקים שמנה בא-כוח המערער בפנינו״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • ניסיון למעשה מגונה
  • חבלה חמורה
  • מאסר ממש
  • נימוקים לקולה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט

העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים

ע"פ 5744/06

בפני:

כבוד השופט א' א' לוי

כבוד השופטת ד' ברלינר

כבוד השופט ד' חשין

המערער:

גיא תדמור

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב, מיום 20.6.06, בתיק

פ"ח 1062/05, שניתן על ידי כבוד השופטים ב' אופיר-תום, מ' סוקולוב וי' שנלר

תאריך הישיבה:

ד' בחשון התשס"ז

(26.10.06)

בשם המערער:

עו"ד כהן אבי

בשם המשיבה:

בשם שירות המבחן למבוגרים

עו"ד תמר פרוש

גב' אדווה פרויד

פסק-דין

השופט א' א' לוי:

על פי הנטען בכתב האישום שהוגש לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, תקף המערער אשה שהגיעה בשעת בוקר מוקדמת למשרד בתל-אביב כדי לבצע עבודות ניקיון, הפילה לרצפה והפשיל בכח את מכנסיה. המערער התכוון לבצע במתלוננת מעשה מגונה, אולם קורבנו הצליחה להדוף אותו מעליה ולהימלט, לא לפני שנגרמו לה חבלות של ממש.

המערער הודה בעובדותיו של כתב האישום, ובעקבות כך הורשע בעבירות של ניסיון למעשה מגונה תוך גרימת חבלה גופנית וחבלה חמורה. בהמשך, נגזרו לו שנת מאסר, שנתיים מאסר על-תנאי, והוא חויב לפצות את המתלוננת בסכום של 10,000 ש"ח.

המערער משיג בפנינו על חומרת העונש, תוך שהוא מפנה אותנו לעברו הנורמטיבי, היותו איש משפחה ששרת בצה"ל בסדיר ובמילואים, סבל ממשברים נפשיים, ושמאז האירוע עליו הוא נקרא לתת את הדין השתלב בטיפול ממושך ומגוון במטרה לרסן את דחפיו. ברם, כל אלה עמדו גם לנגד עיניו של בית המשפט המחוזי, שבצד הנימוקים לקולה מנה את הנימוקים המצדיקים גזירתו של מאסר ממש. בהנמקה זו לא מצאנו פגם. אדרבא, נראה לנו שלולא אותם נימוקים שמנה בא-כוח המערער בפנינו, אפשר שהעונש שהיה מושת על שולחו היה חמור פי כמה, כמתחייב מהמעשה הקיצוני והאלים בו היה מעורב. מדעתנו זו לא שנינו גם נוכח האמור בתסקיריו של שרות המבחן.

אשר על כן, הערעור נדחה. המערער יתייצב לשאת בעונשו ביום י"ד בחשון התשס"ז (5.11.06), עד לשעה 11:00, בבית המשפט המחוזי בתל-אביב.

ניתן היום, ד' בחשוון תשס"ז

(26.10.06).

ש ו פ ט ש ו

פ ט ת ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

  • ע"פ 1846/07ראפת קמבז נ. מדינת ישראלפסק-דין

הלכות

  1. 1נימוקים לקולה שנשקלו על ידי הערכאה הדיונית אינם מצדיקים התערבות כאשר העונש הוא מאסר ממש המתחייב מחומרת המעשה