פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 5753/01 אליהו אסולין נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין פלילי · ערעור על חומרת העונשערעור על גזר דין של בית המשפט המחוזי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המערער נידון לשש שנות מאסר, מחציתן לריצוי בפועל, בגין חטיפה לשם חבלה וגרימת חבלה בכוונה מחמירה, וערער על חומרת העונש. בית המשפט לא מצא עילה להתערב בעונש המאסר בפועל, אך קיבל את הערעור בנוגע לתקופת המאסר על תנאי והפחית אותה משלוש שנים לשנתיים.

העובדות

המערער נידון בבית המשפט המחוזי לשש שנות מאסר, מחצית מהן לריצוי בפועל, בגין חטיפה לשם חבלה וגרימת חבלה בכוונה מחמירה. הערעור על חומרת העונש נסמך בעיקרו על הערכת שירות המבחן בדבר נטילת אחריות ומאמצים לתיקון עצמי.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש מקום להתערבות בעונש המאסר בפועל שהוטל על המערער בגין חטיפה לשם חבלה וגרימת חבלה בכוונה מחמירה?
  2. 2.האם תקופת המאסר על תנאי שהוטלה על המערער עומדת ביחס סביר לעונש המאסר בפועל?

הלכות

  1. 1

    אין מקום להתערבות בעונש המאסר בפועל, שאינו חמור ואף נוטה לקולא, אף שהמערער עושה מאמצים לתיקון עצמי.

    ״עונש זה, לא רק שאינו חמור, אלא שלדעתנו אף נוטה לקולא.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    תקופת המאסר על תנאי שהוטלה איננה עומדת ביחס סביר לעונש המאסר בפועל, ולפיכך הופחתה.

    ״תקופת המאסר על-תנאי שהוטלה על המערער איננה עומדת ביחס סביר לעונש המאסר הממשי.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • חטיפה לשם חבלה
  • גרימת חבלה בכוונה מחמירה
  • חומרת העונש
  • מאסר על תנאי
  • שירות המבחן
  • תיקון עצמי
  • ועדת השחרורים

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט

לערעורים פליליים

ע"פ 5753/01

בפני:

כבוד השופט א' מצא

כבוד השופטת ד' דורנר

כבוד השופט י' אנגלרד

המערער

:

אליהו

אסולין

נגד

המשיב

ה :

מדינת ישראל

ערעור

על גזר-דינו של בית המשפט המחוזי

בנצרת

מיום 2.5.01 בת"פ 227/00 שניתן

על-ידי

כבוד השופט ע' ר' זועבי

תאריך הישיבה:

כ"ה בשבט תשס"ב

(7.2.02)

בשם

המערער

:

עו"ד ג' קרזבום

בשם

המשיב

ה:

עו"ד ע' חולתא

בשם

שירות המבחן: גב' ב' וייס

פ ס ק - ד י ן

בשל חטיפה לשם חבלה וגרימת חבלה בכוונה מחמירה נידון המערער בבית המשפט המחוזי לשש שנות מאסר, מחצית התקופה לריצוי בפועל. הערעור על חומרת העונש המונח לפנינו סומך בעיקרו על הערכת שירות המבחן, בדבר היכולת שגיבש המערער ליטול על עצמו יותר אחריות למעורבותו בעבירות שבגללן הובא לדין. מן החומר המצוי לפנינו עולה, כי המערער אכן עושה מאמצים לתיקון עצמי.

שקלנו את טענות הסניגור ואת המלצת שירות המבחן אך לא מצאנו עילה להתערב בעונש המאסר הממשי שהוטל על המערער בבית המשפט המחוזי. עונש זה, לא רק שאינו חמור, אלא שלדעתנו אף נוטה לקולא. המאמצים שעושה המערער לתיקונו העצמי הם בוודאי טובים וראויים לעידוד, ואנו מניחים כי ועדת השחרורים שלפניה יובא המערער בעוד חודשים אחדים, תמצא מקום להתייחס בשיקוליה גם לנושא זה.

תקופת המאסר על-תנאי שהוטלה על המערער איננה עומדת ביחס סביר לעונש המאסר הממשי. אנו מקבלים את הערעור בנקודה זו, ומעמידים את תקופת המאסר על תנאי על שנתיים תחת שלוש שנים, בעוד שבתנאי עצמו איננו מתערבים.

ניתן היום, כ"ה בשבט תשס"ב

(7.2.02).

ש ו פ ט ש ו פ ט ת

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1אין מקום להתערבות בעונש המאסר בפועל, שאינו חמור ואף נוטה לקולא, אף שהמערער עושה מאמצים לתיקון עצמי.
  2. 2תקופת המאסר על תנאי שהוטלה איננה עומדת ביחס סביר לעונש המאסר בפועל, ולפיכך הופחתה.