ע"פ 5765/20 וסים אבו בכר נ. מדינת ישראל

1.

כנגד המערערים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות של הובלה ונשיאת נשק, לפי סעיפים 144(א) רישא וסיפא ו-144(ב) רישא וסיפא, בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין ). כן ייחס כתב האישום למערערים עבירה של שיבוש מהלכי משפט, לפי סעיפים 244 + 29 לחוק העונשין.

על פי עובדות כתב האישום, ביום 14.2.2018 בשעה 04:10 נהג המערער 2 ברכב בכפר סאלם כשלצידו יושב המערער 1, כשהם נושאים ומובילים עמם שני אקדחים (מסוג FN ומסוג יריחו), בכל אקדח מחסנית מלאה.

שוטרי סיור שהיו באותה עת בסיור שגרתי בתחומי הכפר הבחינו ברכב כשהוא נוסע במהירות והחלו לנסוע אחריו כשהם מהבהבים בפנסי הניידת. המערער 2 המשיך בנסיעה כ-200 מטר ועצר את הרכב. המערער 1 יצא מהרכב, רץ אל חצר בית סמוך והשליך שם את האקדחים והמחסניות, ושב אל הרכב.

2.

לאחר שנשמעו כל ראיות התביעה ולאחר שהמערער 1 החל להחקר, הגיעו הצדדים להסדר לפיו הודו המערערים בעובדות כתב האישום. בית המשפט קמא השית על המערערים, בין היתר, מאסר בפועל של 18 חודשים, ועל חומרת העונש נסב הערעור שלפנינו.

3.

נקודת המוצא היא, שאין דרכה של ערכאת ערעור להתערב בחומרת העונש אלא במקרים חריגים, ולא זה המקרה שלפנינו. אכן, קיימת משרעת ענישה בעבירות נשק, אך העונש שהושת על המערערים אינו חורג כלל מרף הענישה הנוהג.

יש להצר על כך שהמערערים, שאין להם עבר פלילי ולא הסתבכו בעבירות נוספות מאז האירוע נשוא כתב האישום, הסתבכו בעבירות כגון דא. ברם, מדיניות הענישה בעבירות נשק ידועה. המדובר ב"מכת מדינה", שאת פירות הבאושים שלה אנו חווים, לצערנו, כמעט מידי יום, ומכאן מדיניות ההחמרה בעבירות כגון דא.

4.

סוף דבר, שנקודת המוצא היא גם נקודת הסיום, והערעור נדחה.

5.

המערערים יתייצבו לריצוי מאסרם ביום 16.5.2021 עד השעה 10:00 בימ"ר קישון, או על פי החלטת שירות בתי הסוהר, כשברשותם תעודת זהות או דרכון. על המערערים לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שירות בתי הסוהר, בטלפונים: 08-9787377 או

08-9787336.